אובמה מסתער על מוסול ומפקיר את חאלב בידי פוטין

לא צריך להתרשם יתר על המידה מצחצוחי החרבות המלילויות בין וושינגטון ומוסקבה לגבי המצב בעיר חאלב בצפון סוריה.
לנשיא אובמה אף פעם לא היו לא תוכנית ולא רצון להתערב במלחמה בסוריה, ועמדתו זו לא השתנתה עד היום.
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מדווחים, כי השבוע ניסתה היועצת לביטחון לאומי האמריקנית סוזן רייס Susan Rice, לקבוע כמה פעמים ישיבה בה ישתתפו הנשיא, היא עצמה, שר ההגנה קרטר אשטון, וראש המטות המזוינים הגנרל ג'וזף מנפורד Gen. Joseph Dunford.
לישיבה עמדו להיות מובאות התוכנית למעורבות צבאית אמריקנית מוגבלת בסוריה, כולל הגשת עזרה הומניטארית למורדים ולאוכלוסייה הנצורה במזרח חאלב, לאחר שכל ערוצי ההידברות הדיפלומטית עם רוסיה התמוטטו.
אובמה סירב לקבוע פגישה כזו, והתוכניות שהוכנו בפנטגון הוחזרו למגירות.
הנשיא האמריקני מרוכז כולו בתוכניות לפתיחת המתקפה האמריקנית-עיראקית-כורדית, על מוסול Mosul, המכונה בירת ISIS בעיראק, העומדת להיפתח ב- 19 לאוקטובר, ואין הוא רוצה שיסיטו אותו ואת תשומת ליבו מהמטרה הזו.
מתוך ההערכה שאפשר יהיה להביס את ISIS תוך חודשיים עד אמצע חודש דצמבר, אובמה רוצה לצאת את הבית הלבן  כנשיא אשר הנחית מכה ניצחת על ארגון המדינה האיסלמית. זו תהייה המורשת legacy שלו.
הנשיא רוצה גם להראות כי הטענות של המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ, כי הממשל הדמוקרטי שלו איננו נלחם ב-ISIS-אינן נכונות.
את הנקודה הזאת יודע ומכיר היטב נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, המעריך כי החודשיים הבאים בהם הכוחות האמריקנים, העיראקיים והכורדים, ינסו לכבוש את מוסול, מותירים בידיו חודשיים, כדי לכבוש סופית את חאלב.
זו הסיבה מדוע פוטין איננו ממהר, והוא מפעיל בחאלב שיטה של אדמה חכורה.
המטוסים הרוסיים והסוריים הורסים עתה בחאלב בית אחר בית, שיטה שאיננה משאירה למורדים הסורים המונים כ- 8,000 לוחמים, תקוות רבות. ללא מזון, מים, תרופות, תחמושת, טילים נגד מטוסים וטנקים, הנשק היחיד בו הם יכולים להלחם הם צלפים המנסים למנוע מתוך החורבות את התקדמות הכוחות הקרקעיים הסוריים, האיראניים  וחיזבאללה.
אובמה, פוטין ואסד, אינם שלושת המנהיגים היחידים שחרצו את גורלה של חאלב.
לחבורה זו צריך לצרף גם את נשיא טורקיה טאייפ ארדואן.
לאחר שהצליח להשתלט בחודשים האחרונים על שטח של 5,000 קמ"ר מרובעים בצפונה של סוריה, בהסכמתן האילמת של ארצות הברית ורוסיה, הוא איננו נותן הוראה לצבאו להמשיך ולהסתער דרומה לעבר חאלב בניסיון לפתוח את דרכי האספקה אליה מטורקיה.
הסיבה: הסכם חשאי הקיים בינו ובין פוטין, המתיר לכוחות הטורקיים כולל חיל האוויר הטורקי, לפעול בצפון סוריה, מבלי שהרוסים יפריעו לו. לפי ההסכם חאלב הוכרה על ידי ארדואן כאזור השפעה רוסי-סורי, בו אין לו דריסת רגל.
הסכם צבאי חשאי רוסי-טורקי זה, גם נטרל את פעולותיהם של הכוחות המיוחדים האמריקנים בצפון סוריה, ואת פעולותיהם של כוחות מורדים סוריים קטנים שהאמריקנים אימנו וקיוו להפעיל.
במילים אחרות, ארצות הברית נדחקה מרוב עמדות ההשפעה שהיו לה בצפון סוריה.
במצב שכזה אין פלא שהנשיא אובמה איננו מוכן לשמוע על מעורבות צבאית אמריקנית באזור שנשלט על ידי הרוסים והטורקים.
מזווית הראייה של אובמה, הפיכת צפון סוריה לשטח טורקי-רוסי, מקבילה להפיכת צפון עיראק לשטח אמריקני-עיראקי-כורדי.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי על הנייר ומהמתרחש בשטח התוכניות האמריקניות לכיבוש מוסול הן מאוד מרשימות.
לצפון עיראק  מוזרמים בימים האחרונים כוחות אמריקנים גדולים. רק השבוע הגיעו לשם עוד 600  חיילים אמריקנים.
ההערכה היא, כי כ-12,500 חיילים אמריקנים ישתתפו במתקפה על העיר שתחל בעוד כ-10 יום.  זהו המספר הגדול ביותר של חיילים אמריקנים המשתתף בפעולה צבאית בעיראק מאז הקרבות מול אל קעידה לפני 10 שנים ב-2006 וב-2007, במרכז ומערב עיראק.
יחידות הנדסה אמריקניות עוסקות בקדחתנות בהקמת בסיסים צבאיים מסביב למוסול, אליהם מובאות יחידות אמריקניות ועיראקיות העומדות להשתתף במתקפה.
שני בסיסים כאלה הוקמו בימים האחרונים ליד סכר מוסול Mosul Dam, השולט על זרימת מי החידקל Tigris העובר בתוך העיר וחוצה אותה לשניים. בסיס אחר הוקם בהרי  באשיקה Bashiqa mountain, צפונית למוסול.
הבסיסים  האלה יוצרים מצב בו ההתקפה על מוסול תתבצע מדרום, מזרח, וצפון.
המקורות שלנו מציינים, כי בשטחים מסביב למוסול נמצאים, גם כוחות  צבא טורקיים ומליציות עיראקיות מקומיות בעיקר של טורקמניים שהטורקים מאמנים. כמו כן נמצאות מליציות עיראקיות פרו איראניות, כמו חטיבת באדר Badar Brigades, ו'כוחות הגיוס העממיים'     Popular Mobilization Forces. האמריקנים אינם רוצים כי כוחות אלה ישתתפו במערכה לכיבוש מוסול, בניסיון למנוע העמקת הקרע בין שיעיים, לסונים ולכורדים בעיראק.
בקרבות לכיבוש העיר פאלוג'ה במאי ויוני השנה האמריקנים נכשלו במשימה זו.