החמאס מעביר את חקירת החדירה המודיעינית הישראלית לעזה לידי גופי המודיעין האיראניים ושל חיזבאללה
מצרים מנעה את השתתפותו של מנהיג החמאס איסמעיל הנייה, וגם של משלחת מטעם החמאס, מלהשתתף בסוף שבוע זה ( יום שבת עד יום שני 26.11-24), בוועידה ה-32 הבינלאומית לאחדות האיסלם International Islamic Unity Conference, על ידי זה שאסרה עליו את היציאה מעזה למצרים.
בכך מנע המודיעין המצרי, האחראי על הטיפול ברצועת עזה ובמגעים עם ישראל לגבי הרצועה, מאנשי החמאס להגיע לטהרן ולדווח שם ישירות על מה שידוע להם מה התרחש באמת בהתנגשות הצבאית שהייתה בין יחידה של הכוחות המיוחדים הישראליים וכוחות של החמאס מזרחית לחאן יונס בלילה שבין שבת 10.11 ויום א' 11.11.
בהתנגשות זו נהרג איש הכוחות המיוחדים הישראליים, לפי טענת החמאס והאיראניים, איש יחידת מגלן, סגן אלוף מ.
אפשר וצריך להניח, כי החמאס כבר שלח שליח/שליחים בערוצי ההברחה החשאיים שהוא מקיים מסביב לרצועה-ללבנון, באמצעותם הם העבירו את המידע המודיעיני הנמצא בידי ארגון הטרור לגבי השאלה כיצד קרה שיחידה של המודיעין הישראלי פעלה בתוך טריטוריה הנשלטת צבאית ומודיעינית על ידי החמאס, מבלי שהחמאס ידע או חשף וזאת, ומבלי שהוא יודע אם מדובר ביחידה ישראלית אחת קטנה, או בכמה יחידות שעדיין פועלות בתוך רצועת עזה?
כמובן שהמידע המרכזי שנעלם מידיעת החמאס היא השאלה עד לאיזה רמה של חדירה הישראליים הגיעו? האם הם חדרו לרמות הגבוהות ביותר של ההנהגה הפוליטית או הצבאית של החמאס.
התשובה לשאלה כזו יכולה להימצא רק לאחר מאמץ מודיעיני שיכול להימשך זמן רב ביותר-החל מכמה חודשים ועד כמה שנים, של אנשי מודיעין המתמחים בחשיפת רשתות מעין אלה, וגם אז המידע שיהיה בידי איראן, חיזבאללה והחמאס, יהיה חלקי בלבד.
המקורות המודיעיניים של תיקדבקה מעיריכים, כי ספק רב באם לחמאס יש היום את היכולות, האנשים או הציוד המתאים למבצעים מעין אלה, ואפשר וצריך להניח כי הוא כבר פנה, או יפנה בקרוב לחיזבאללה ולאיראן לעזור לו במשימה זו.
מידע כזה על דרך פעולתן של הרשתות הישראליות הוא מבחינות רבות בעל חשיבות עליונה לגופי המודיעין של חיזבאללה ושל איראן, מאחר והם יכולים ללמוד ממנו רבות על דרכי הפעולה של המודיעין הצבאי הישראלים לא רק מאחורי הקווים בשטחים בהם הם שולטים בלבנון ובסוריה-אלא גם בתוך איראן עצמה.
זו הסיבה העיקרית מדוע במחצית האחרונה של שבוע שעבר פרצה מלחמה חשאית גלויה על המידע הזה בין צה"ל החמאס, כאשר היא למעשה מלחמה חשאית בין צה"ל ובין חיזבאללה ו גופי המודיעין של משמרות המהפכה האיראניים, ביניהם כאלה המוצבים בסוריה.
לפי הוראותיהם פרסמה הזרוע הצבאית של החמאס-גדודי עיז א-דין אל קאסם, ביום חמישי 22.11, שמונה תמונות של ישראלים אשר לפי טענתם היוו חלק מהמערך המודיעיני הישראלי שפעל במשך תקופה ארוכה בתוך הרצועה, במסווה של ארגון עזה הומניטארי, ותמונה נוספת של שתי משאיות, בהן אנשי הרשת הישראלית ברצועה השתמשו במטרה לנוע בתוכה. גדודי עיז א-דין אל קסאם קראו לכל מי שמזהה את האנשים, או המכוניות האלה, או שפגש אותם במקרה, להתקשר מיד לשני מספרי טלפון של הזרוע הצבאית, או לשלוח את החומר הידוע לו/לה לשתי כתובות אי-מייל שפורסמו ליד התמונות.
הצנזורה הצבאית בישראל, סירבה לאפשר את פרסום התמונות בישראל, אלא אם כן הן טושטשו בכוונה. כמו כן אסרה הצנזורה על פרסום כל פרט שהוא על פעולת הכוחות האלה, מלבד הפרטים שפורסמו בכלי התקשורת הערביים.
ביום חמישי ושישי ( 23.11-22) הוקמו בכבישי הרצועה מחסומים בם ניצבו אנשי ביטחון של החמאס, שבדקו כמעט כל משאית או 'מיני וואן' שעבר דרכן ואת הסחורה או החומרים שהם העבירו.
בכך יצר החמאס את הרושם שהוא עדיין מחפש אחר האנשים ושתי המכוניות המופיעות בתמונות שהפיץ.
בשבת 24.11, קיבלו תושבים ברצועת עזה שיחות טלפון מאנשים שלא הזדהו, שבהן הם הוזהרו שלא לשתף פעולה עם חמאס בהפצת התמונות האלה. בהתחשב בזה, שהמודיעין הישראלי מוכר כבר שנים כגוף מודיעני המתקשר בזמני חירום באמצעות רשתות הטלפונים עם אזרחי האויב (בלבנון ובעזה), כדי להזהירם ישירות, לא צריך דמיון רב להבין מי עמד מאחורי שיחות טלפון אלה.
במילים אחרות, מלחמת המודיעין בין ישראל, איראן, חיזבאללה והחמאס, עשתה עוד צעד גדול קדימה, אולם עדיין לא הגיעה לשיאה.
אפשר וצריך להניח כי בימים הקרובים נעמוד בפני 'חשיפות', 'עובדות' ו'תמונות' נוספות מבלי שנוכל
להתייחס לתוכנן ולמקורם.