טורקיה מאחורי 'ערוץ התיווך החדש' בפרשת שליט. המטרה: ליצור רקע למשט הבא לעזה

בציניות מצמררת, מנסים אנקרה והחמס להשתמש בפרשת חייל צה''ל החטוף גלעד שליט, כדי לנהל אופנסיבה תקשורתית אשר תחזיר את טורקיה לתמונה בכל הנוגע למתרחש ברצועת עזה, וזאת כדי ליצור לגיטימציה למעורבות הטורקית במשט החדש לעזה, העומד לצאת באמצע חודש מאי, והמתארגן מטורקיה.
המקורות הצבאיים והמודיעיניים של תיקדבקה מדווחים, כי אין שום תיווך אירופאי בפרשת שליט, מלבד המתווך הגרמני גרהרד קונראד Gerhard konrad. במציאות אין גם שום מתווך טורקי. שום מתווך טורקי לא פנה לשום גורם אירופאי, או ישראלי המטפל בפרשה, והעלה בפניהם הצעת פשרה חדשה.
המקורות שלנו מוסרים, כי דבריו של סגן ראש הלשכה המדינית של החמס, מוסא אבו מרזוק, שאמר ביום ג' 19.4, בראיון לתחנת הטלוויזיה של חמס, כי נפתח ערוץ משא ומתן חדש בעסקה לשחרורו של שליט, וכי 'יש כרגע מתווכים אחרים בעסקת שליט', הם מעשה הונאה מתוחכם מתוצרת אנקרה שאין לו כל בסיס במציאות. סירובו של אבו מרזוק לפרט את זהות מתווכים אלו, נובע מכך כי במציאות אין מתווכים כאלה. המראיין שהמשיך לשאול אותו האם מדובר בתיווך אירופי, נתקל בסירוב נוסף של אבו מרזוק לענות.
המקורות של תיקדבקה מדווחים כי הצורך של ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן, ושר החוץ שלו אחמט דאווטולו Davutoglu Ahmet, לפנות אל פרשת גלעד שליט ולנסות לקשר אותה לאירוע המשט המתארגן לצאת לרצועת עזה נובעים מהעובדה כי אחד הקורבנות העיקריים של המרד הערבי המתחולל במזרח התיכון כבר 4 חודשים היו המהלכים המדיניים העיקריים של שני המנהיגים הטורקיים שהיו מבוססים על האידיאולוגיה הבסיסית שלהם כי מקור הכוח המדיני של טורקיה הוא יכולתה לתווך בכל סכסוך מדיני, לאומי, או דתי, בעולם המוסלמי ובמזרח התיכון. אנקרה תהייה המקום המרכזי אליו ההמונים המוסלמיים יישאו את עיניהם ביודעם כי שם לא רק יקשיבו להם אלא גם ימצאו פתרון לבעיות שלהם.
תחילה, בשלוש השנים הראשונות להופעתה של האידיאולוגיה והמדיניות הטורקית החדשה בין 2007 ל-2010 היא הוכיחה את הצלחתה.
לאחר כשלון התיווך הטורקי במו''מ בין ישראל לסוריה ב-2008 הבינו ארדואן ודאווטולו כי מוטב להם להתרכז רק בנושאים מוסלמיים, כאשר הם מציגים מדיניות עצמאית מארצות הברית מצד אחד, ומדיניות אנטי ישראלית מהצד השני. עמדה כזו הייתה פופולארית ביותר במדינות הערביות ובעולם המוסלמי כולו, וקירבה לאנקרה גם את טהרן, סוריה, וחיזבאללה בלבנון. אירועי המשט הטורקי לעזה ב-31 למאי 2010 והשתלטות הישראלית עליו, נתנו דחיפה נוספת לפופולאריות של המדיניות הטורקית הזו ודחפו אותה לשיאים חדשים. אירועים אלה הפכו את טורקיה להיות לא רק הפטרון של כל הארגונים הפלסטיניים הקיצוניים שהמערב לא הכיר בהם, היא גם הפכה להיות המתווך הראשי בין וושינגטון לבין טהרן בנושא הגרעיני.
אולם תקופת הפריחה המדינית של ארדואן ודאווטולו, הייתה קצרה מאוד ונמשכה רק 6 חודשים.
לפני 5 חודשים באמצע דצמבר 2010, כאשר החלו אירועי ההתקוממות בתוניסיה נגד משטרו של זיין בין עלי, התברר כי למורדים ברחוב אין רצון לא לשמוע וגם לא לחכות לניסיונות תיווך טורקיים. המורדים רצו בסילוקו של המשטר הישן ומיד. גם בהתקוממות של הרחוב המצרי נגד הנשיא חוסני מובראק התפקיד שטורקיה מילאה היה זניח ובלתי חשוב. ניסיון טורקי להתערב בסוריה על ידי  תיווך חשאי בין הנשיא בשאר אסד ובין האחים המוסלמיים הסוריים נכשל אף הוא והסתיים ללא תוצאות.
בינתיים, הצליחו המאורעות במזרח התיכון ובצפון אפריקה לדחוק לגמרי מתשומת הלב העולמית את הנושא הגרעיני האיראני, ואיראן הסתלקה מהמשא ומתן, מבלי שאיש במערב ואפילו בישראל, ישים לכך לב.
עתה ניגשים ראש ממשלת טורקיה טאייפ ארדואן, ושר החוץ שלו אחמט דאווטולו, לנסות לאסוף את הריסות מדיניותם ולבנות אותם מחדש.
באורח פרדוכסלי מי שהושיט לשני המנהיגים הטורקיים קצה של חוט הצלה בו הם נאחזו הייתה ישראל, אשר בתחילת אפריל פנתה אל ממשלה טורקיה בבקשה למנוע את יציאת המשט הבא המתוכנן לרצועת עזה. פנייה זו הייתה טעות מדינית קשה. בעוד שבירושלים סברו כי המרד הערבי צינן את ההתלהבות הטורקית להיות מעורבים בכל התרחשות מזרח תיכונית, תוך פגיעה באינטרסים הישראליים, ארדואן ודאווטולו, חשבו בדיוק ההפך.
שני המנהיגים הטורקיים לא רק דחו את הפנייה הישראלית על הסף, אלא שהם החליטו להשתמש בה כאחד האמצעים בה הם יחזירו את טורקיה בחזרה, באמצעות החמס, אל לב התמונה ותשומת הלב המזרח התיכונית.
לכן מיד לאחר דחיית הפנייה הישראלית, דאגו הטורקים כי סגן ראש הלשכה המדינית של החמס, מוסא אבו מרזוק יתחיל לרמוז כי קיים ערוץ תיווך חדש בפרשת גלעד שליט, מבלי לפרט באיזה ערוץ מדובר. במילים אחרות, אנקרה שיגרה בלון ניסוי שנועד לבדוק באם ישראל תיפול שוב בפח הטורקי, ותעלה שוב את טאייפ ארדואן, ואחמט דאווטולו, לכותרות.
זו הסיבה מדוע ביום ד' 20.4 פרסמה לשכת ראש הממשלה נתניהו הודעה בעקבות הפרסומים על פעילותו של מתווך אירופי חדש במגעים לשחרור החייל השבוי, גלעד שליט האומרת: כי 'ישראל תמשיך לפעול בהובלת המתווך הגרמני, על בסיס ההצעה שנבנתה על ידי המתווך מול חמס'.
זהו איתות ברור מצד לשכת ראש הממשלה כי אם לחמס יש הצעות חדשות עליו להעביר אותם באמצעות המתווך הגרמני גרהרד קונראד, וכי ירושלים איננה מוכנה להעביר את פרשת גלעד שליט מהמגרש הגרמני למגרש הטורקי.
כאשר טורקיה נוכחה לדעת כי המהלך עם גלעד שליט נכשל, פרסם עבדאללה גול נשיא טורקיה ביום ה' 21.4 מאמר ב'ניו יורק טיימס' שמשפט הפתיחה והנחת היסוד שלו אומרת, כי המרד הערבי לא יהיה אף פעם מושלם, עד אשר לא ייכון שלום מלא בין ישראל לפלסטינים ולעולם הערבי.
מי מוכן לקחת על עצמו את תפקיד התיווך בין הצדדים? כמובן טורקיה.
ישראל איננה זקוקה לתיווך מצד המוכן להמשיך ולשלוח את המשטים המאורגנים על ידי ארגון הטרור המוסלמי ה-IHH נגד חיל הים שלה, היא גם איננה זקוקה למתווך שאלה הן שיטותיו לגבי פרשת גלעד שליט.