מתרחב הקרע בין ארצות הברית וישראל בשאלת הגרעין האיראני.

בלעדי ומיוחד למקורות המודיעיניים של תיקדבקה: תדהמה וחוסר אמון בצמרת גופי המודיעין הישראליים, מהחומר המתפרסם בארצות הברית לגבי המקורות והדרך בה גופי המודיעין האמריקנים הגיעו למסקנה כי איראן הפסיקה את התוכנית הגרעינית הצבאית שלה עוד באמצע 2003. איש מודיעין בכיר ישראלי: 'בין שתי מערכות המודיעין קיים עתה משבר של אמון, כמותו לא זכור בעבר'. 'קיים חומר מודיעיני רב שהועבר בין שני הצדדים, המעיד כי היום, בנובמבר 2007, ישנה מערכת צבאית איראנית פעילה העוסקת בניסויים בבניית מודלים של פצצות, ראשי חץ גרעיניים והתאמתם לטילים בליסטיים'. 'ישנם צילומי לוויינים גם אמריקנים וישראלים המראים זאת', אומר המקור המודיעיני. מקורות אחרים הגדירו את עמדת הממשלה בירושלים, כי לא חל שינוי במדיניותה של ארה"ב כלפי איראן בשאלת התוכנית הגרעינית שלה, וכי ארצות הברית תמשיך לפעול להחרפת הסנקציות, מ'נאיבית', ועד 'להעמדת פנים'.
המקור שדבר בלעדית עם תיקדבקה על הנושא הביא שתי דוגמאות, של מפעלים של משמרות המהפכה האיראנים המייצרים היום טילים, מנועי טילי, ובמחלקות סגורות וממודרות בהם נערכת העבודה על פיתוח חלקים של נשק גרעיני.
מפעל אחד נמצא במחוז סימאן Semnan, מזרחית לטהרן, ליד הים הכספי, ואילו המפעל השני נמצא במחוז פארס Fars, מזרחית לבושייר, ליד חופי המפרץ הפרסי. 'המסקנה', אומר המקור הישראלי המודיעיני הבכיר, 'כי מי שרוצה לעצום את עיניו ולומר כי כל העובדות האלה אינן קיימות, עושה זאת מסיבות פוליטיות ולא מסיבות מודיעיניות'.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי חוגי המודיעין הישראלי קבלו בצורה קשה את הערות שפורסמו בתקשורת האמריקנית, כאילו המידע המודיעיני הישראלי, הטוען כי התוכנית הצבאית האיראנית קיימת ופועלת, נבדק על ידי גורמי המודיעין האמריקנים, ונמצא לא מספיק רציני מכדי להתייחס אליו. במילים אחרות, צורת הפרסום הזו אומרת, כי ישראל איננה צריכה לטרוח להגיש חומר נוסף, מאחר והוא ייתקל באותה תגובה.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי גישה אמריקנית זו, מעמידה עתה את ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, והרמטכ"ל רב אלוף גבי אשכנזי, בפני הצורך להחליט בהקדם האפשרי, איזה מדיניות צבאית ישראל תנקוט כלפי התוכנית הגרעינית האיראנית? האם ישראל, כמו ארצות הברית, תוריד (בינתיים, בשלב זה,) את האופציה הצבאית מול איראן מעל השולחן, או ישראל תמשיך בתוכניותיה האסטרטגיות, למרות שבעל הברית העיקרי שלה לאופציה זו הסתלק?
רוב גורמי הערכה הישראליים סבורים, כי המהלך האמריקני, ומערכת התעמולה הנלווית אליו, נבנו כך, שגם האופציה הצבאית הישראלית איננה קיימת יותר.
אם גם ארצות הברית, רוסיה, סין, והוועדה לאנרגיה גרעינית, משתמשים בטיעון, כי לאיראן אין תוכנית גרעינית צבאית, כל התקפה או פעולה ישראלית, אפילו המוגבלת ביותר, תהפוך את ישראל למטרה לגינויים בינלאומיים, אלא כן, ישראל תצליח בעזרת ההתקפה ותוצאותיה להוכיח, כי הקביעה המודיעינית האמריקנית איננה נכונה.
ספק רב, אם ראש הממשלה אהוד אולמרט, ושר הביטחון אהוד ברק, קורצו מהחומר של מנהיגים, כמו דויד בן גוריון, מנחם בגין, אשר היו מוכנים להיכנס לעימות אישי בדרגה כזו עם ארצות הברית, כאשר המדובר הוא בנושאים בסיסיים של בטחון ישראל וקיומה.