קצינים בכירים: התיאורים של היקף הפעולה של צה"ל ברצועה מוגזמים. מלבד ציר נצרים, כוחות צה"ל לא נכנסו לאזורים אליהם לא הגיעו בפשיטות קודמות בשנתיים האחרונות.

המקורות הצבאיים של תיקדבקה: מלבד צומת וציר נצרים, שם, לפי מקורות מערביים וערביים כוחות צה"ל ביתרו את הרצועה ל-2, מגדר המערכת במזרח ועד חוף הים במערב, נעצרו כוחות צה"ל בשולי ג'יבלייה, זייתון, ובית חנון, ולא התקדמו הלאה.
ביום א' 4.1 בלילה, החל החמס להפעיל את יחידת הצלפים שלו, ובכך החלו כוחות צה"ל לחוש את תחילתה של מלחמת גרילה כאשר לפחות 5 חיילים נפצעו. בכך עלה מספר חיילי צה"ל שנפצעו ביום א' ל-32. חייל צה"ל סמ"ר דביר עמנואלוף, בן 22 מגבעת זאב, נהרג.
צה"ל גם לא השתלט על שטחי ירי הקסאמים כפי שהדבר מוצג.
בגלל שצה"ל הפסיק להגיב בחודשים האחרונים על ירי הטילים, התקדמו חוליות השיגור של החמס והג'יהאד בצפון הרצועה כמעט עד גדר המערכת. אולם קודם לכן במחצית הראשונה של 2008 ובסוף 2007, התרכזו החוליות בשיגור מתוך השטחים הבנויים אליהם צה"ל לא נכנס ביומיים האחרונים. כל מה שקרה הוא שחוליות השיגור חזרו לפעול מתוך השטחים הבנויים.
ההבדל היחיד הקיים כיום בהיערכות של צה"ל ברצועה כך מדווחים המקורות הזרים, היאבכוח הטנקים שצה"ל הכניס לציר נצרים ולכוח האש שהוא מפעיל שם נגד חטיבת המרכז של החמס.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים כי מצב זה משדר להנהגת החמס הנמצאת בתוך מערך בונקרים במערב העיר עזה, כי שלטונה בעיר עזה ובשכונות ומחנות הפליטם המקיפים אותה אינו עומד בפני התמוטטות מיידית, אלא אם יקום כוח פלסטיני מזוין ויחולל הפיכה צבאית בעיר. הופעתו של כוח כזה איננה נראית באופק.
בשלב זה של המלחמה גם לא נראה כי נפגעה אף אחת מ-5 חטיבות הזרוע הצבאית של עיז-א-דין- אל קסאם, ומלבד העובדה כי 2 החטיבות הנמצאות בצפון הרצועה נותקו מ-3 החטיבות הנמצאות במרכזה ובדרומה של הרצועה, הן שמרו על יכולתן הקרבית.
המקורות הצבאיים שלנו מציינים, כי חטיבות אלה הוכשרו מראש לפעול כל אחת בצורה עצמאית, עד לדרג של מחלקות. כל מחלקה כזו של החמס יודעת היכן מצויים מאגרי-מחבואי האוכל, התחמושת, המים, וצרכי רפואה לשעת חירום.
זו הסיבה מדוע ראשי מערכת הביטחון וצה"ל חזרו במשך יום א' על ההנחה כי הלחימה תמשך עוד זמן רב.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים כי גם התיאורים כאילו הנהגת החמס נחלשה והיא מחפשת דרכים להפסקת אש שתבטיח לה המשך שלטונה בעזה בכבוד, היו נכונים אולי לגבי מה שהתרחש בצמרת החמס במוצאי שבת 3.1 עם כניסת כוחות צה"ל לרצועה.
ביום א' 4.1 כאשר הנהגת החמס נוכחה בקצב ההתקדמות האיטי של הכוחות הישראלים הקטנים יחסית הפועלים בתוך הרצועה, ובחוסר נכונותם להיכנס לשטחים הבנויים ולמחנות הפליטים, הם נראו יותר בוטחים בעצמם וביכולתם לעמוד במערכה ממושכת.