שילוב של עיוורון פוליטי של מתנגדי נתניהו, כלכלה, ביטחון ושקל חזקים, ודחיית מדיניות אובמה-הביאו לניצחון 'הליכוד'
כתובת הניצחון של בנימין נתניהו-ו'הליכוד' בבחירות הייתה כתובה על הקיר כבר מספר חודשים לפני יום הבחירות הכלליות בישראל, ביום ג 17.3, אולם אף אחד, מלבד תיקדבקה סירב לראות אותה.
כבר ב-13 לפברואר, חודש לפני הבחירות, פרסם תיקדבקה ניתוח של מערכת הבחירות תחת הכותרת 'נתניהו שהפך את עצמו לכוכב סרטוני הבחירות ברשתות החברתיות-צוחק כל הדרך אל הקלפי'. אבל כמעט כל הרובד העליון של 'בועת תל-אביב', חלקים מהממסדים הביטחוני, האקדמי-תקשורתי-תרבותי הישראליים משכו בכתפיהם באדישות ובישרו, מבלי שהיה להם על מה להסתמך, מלבד שנאתם האישית לנתניהו-גורם חשוב בפוליטיקה- כי נתניהו ו'הליכוד' עומדים להפסיד את הבחירות בגדול.
להלן חמש סיבות מדוע היה ברור מראש כי נתניהו עומד לנצח בבחירות:
1. זו תמיד טעות אסטרטגית קשה לבסס מערכת בחירות סביב נושא שלילי. המערכה להציג במרכז מערכת הבחירות את נתניהו כמנהיג שחייבים להחליפו, ואת רעייתו שרה-כאילו היא הסמל ושורש הרע במדינה ובמדיניות 'הליכוד' פעלה כבומרנג. המערכה הזו נוהלה על ידי אויבי נתניהו בעוצמה ובאינטנסיביות רבה כזו, עד אשר הציבור הישראלי מאס בה, דחה אותה, והעביר את תמיכתו חזרה לנתניהו.
תהליך כזה לא היה יכול לקרות מבלי שנתניהו עצמו התערב בו בצורה מתוחכמת, כשהוא הפך את עצמו ל'קורבן של עלילות'-האנדרדוג underdog של מערכת הבחירות.
2. המהלך להציג את החברה הישראלית כחברה מנוצלת ונסחטת על ידי השלטון כאשר כל השירותים מהרפואיים ועד החינוכיים מתמוטטים, היה הבומרנג השני העיקרי אשר פעל לטובתו של נתניהו.
יש הרבה מה לתקן בתחומים רבים, אבל אוכלוסיית ישראל חייה ופועלת כאשר ענפי שירותים רבים עומדים על רמה הרבה יותר גבוהה מאשר אלה הנהוגים בחו''ל.
האבטלה בישראל היא בין הנמוכות בעולם המערבי כ-5 אחוז. מחירי המזון בירידה, ומעמדו של השקל הישראלי חזק מול הדולר והיורו.
3. הניסיון להטיל ולהציג את נתניהו ואת 'הליכוד' כאשמים היחידים במשבר הדיור ומחירי הדירות נכשלה אף היא.
כל ישראלי מכיר ויודע בדיוק את שורשי המשבר שהחל עוד הרבה לפני עלייתו של נתניהו לשלטון. הציבור הישראלי אשר נהנה בתקופת נתניהו מאספקת מים מתוקים בלתי מוגבלת, בעיקר בגלל הכספים האדירים שהממשלה השקיעה בתוכניות התפלה, ממערכות כבישים מפותחות, משירותי רכבות ותחבורה מתפתחים כל הזמן, וממחירים מוזלים בתשתיות התקשורת, מוכן היה לשמוע לנתניהו, כי יש לו תוכניות כיצד לפתור את משבר הדיור, ואם תינתן לו תקופת שלטון נוספת, ה-4 במספר, הוא ינסה לתקן משבר זה.
4. הטענות עכשיו של מתנגדי נתניהו, שהפסידו בבחירות, כי שוב פעם הוכח כי נושאי ביטחון מאפילים בישראל על נושאי הכלכלה-אינן נכונות.
הבוחר הישראלי לא רק העניק לנתניהו תקופת שלטון נוספת, אלא גם הפחית מכוחן של המפלגות הימניות, וכך יצר מצב בו נתניהו הוא שיכתיב את הכללים לעבודת הממשלה ואת קצב עבודתם, בעוד שממשלה הקודמת שלו המצב היה שונה-הפוך.
5. ההסכמה הכללית בישראל הייתה תמיד, כי ראש ממשלה ישראלי אשר מתעמת אישית עם נשיא ארצות הברית צריך לפנות את מקומו, ובמקומו צריך להיבחר מנהיג אשר יחדש את יחסי ארצות הברית-ישראל. אולם ארבעה דברים שינו דפוס התנהגות זו של הבוחר הישראלי ב-2015:
א. הבוחר הישראלי רואה, מתמצא ומבחין במה שמתרחש בארצות המזרח תיכון סביבו. הפיכות, מלחמות אזרחים, עליית האיום של ארגוני אל קעידה וארגונים מוסלמיים קיצוניים אחרים. נתניהו הצליח במשך שש שנות כהונתו האחרונים לבנות מסביב לישראל, בדרום ובצפון, מערכת אבטחה מתקדמת, כאשר ממשלתו משקיעה משאבים רבים בהעלאת רמת הביצועים של הצבא, חיל האוויר וחיל הים. זו הסיבה העיקרית מדוע הסיסמא שמתנגדיו ניסו 'להדביק' לנתניהו, כאילו בתקופת שלטונו ביטחונו של כל ישראלי נפגע והוא נמצא בירידה-לא פעלה.
ב. בתוצאות הבחירות קיבלו הבוחרים את הגרסה שנתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון מציעים להם חגורת ביטחון מספקת, וכי הם פועלים באחריות ושיקול דעת.
ג. הציבור הישראלי רואה ועוקב אחר תוצאות מדיניותו של הנשיא אובמה במזרח התיכון. הציבור זה מעריך ראש ממשלה המוכן להתעמת עם נשיא ארצות הברית במטרה למנוע כי תוצאות מדיניות זו יגיעו וייפגעו גם בישראל.
אותם הדברים אמורים גם לגבי הגרעין האיראני.
קריאות והבטחות ראשי המתנגדים לנתניהו, כי 'יפעלו לתיקון יחסי ממשל אובמה וישראל' השיגו מטרה הפוכה. הציבור הישראלי מוכן ורוצה בתיקון היחסים, אולם הוא איננו מוכן כי דבר יבוא על חשבון ביטחונו.
ד. שינויים דמוגרפים באוכלוסיית ישראל המשפיעים על העמדות הלאומיות והביטחוניות של המדינה. שני גלי העלייה הגדולים בשנים האחרונות היו מרוסיה ומצרפת. המדובר באוכלוסיות שעימותים עם האיסלם הקיצוני מצד אחד, ועם ארצות הברית מהצד השני, אינם זרים להם.
5. זו אחת הסיבות מדוע הנושא הפלסטיני, לא הוזכר אפילו במערכת הבחירות.