שלב 'הכתישה' במלחמה: מפקדי החמאס מחוסלים באמצעות מודיעין וחיל אוויר

לאחר הופעתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושר הביטחון משה יעלון, במסיבת עיתונאים ביום ד', והופעתו של שר הפנים גדעון סער, ביום ה' 21.8 בבוקר, בה העמיד את עצמו בראש המתנגדים לדרך וצורה בה נתניהו ויעלון מנהלים את המלחמה, ברור עתה למעלה ספק, כי מחנה המתנגדים, כולל עתה לא רק את שרי הימין, אביגדור ליברמן, ונפתלי בנט, אלא גם שרים ממפלגות אחרות, כמו שרת המשפטים ציפי ליבני, ראש מפלגת 'התנועה', ושרים 'מהליכוד' עצמו.
זו אופוזיציה רבת עוצמה זו לנתניהו ויעלון, המתרכזת בשאלות-מדוע לאחר ששה שבועות של לחימה, מתקשים נתניהו ויעלון, להציג תחום אחד של מלחמה בו הושגה הכרעה צבאית ברורה של צה''ל נגד החמאס. ומדוע יש לחמאס יכולות להמשיך ולשגר טילים על מטרות בישראל, בקצב של בין  100 ל-150 טילים ביום?
נקודת נוספת אותה מעלים המתנגדים לנתניהו וליעלון היא: מדוע בכלל מדברים עם החמאס בקהיר, כאשר כבר ברור כי בכל הסכם שיושג תצטרך ישראל להציע לחמאס וויתורים גדולים, שרק יחזקו את שלטונו ואחיזתו הפוליטית והצבאית ברצועה? 
התשובה של נתניהו ויעלון לנקודות אלה, הייתה מתן כיוון שונה למלחמה, אותה נתניהו הגדיר 'כתישה מול התשה'.  במילים אחרות, נתניהו שוב החליט, בניגוד למתנגדיו, בעד הארכת המלחמה, במקום הכרעתה. 
כבר ביום ג' 19.8, עם חזרתה של משלחת ישראל מקהיר, לאחר התמוטטות השיחות עם החמאס, החל שלב 'הכתישה' במלחמה, כאשר חיל האוויר תקף את הבית בשכונת שייח' רדואן, בו הסתתרה משפחתו של מפקד הזרוע הצבאית של החמאס מוחמד דף.
נתניהו ויעלון קיוו, שעד להופעתם במסיבת העיתונאים ביום ד', תהייה בידיהם ההוכחה כי מוחמד דף חוסל, אולם הדברים התפתחו אחרת.
החמאס הצליח להטיל מעטה כבד של חשאיות על תוצאות ההפצצה, ממנו עלתה האפשרות כי או שמוחמד דף נהרג, או שהוא ניצל מהפצצה, דבר שאיננו סביר, או שהמידע המודיעיני שהיה בידי ישראל, היה שגוי, ודף נשאר בחיים.
מאחר והקלף המכריע של חיסול דף הוצא מידיהם, פעלו נתניהו ויעלון במהירות לתקן את המצב, וביום ה' 21.8 בבוקר, חיסל חיל האוויר בתל סולטן שבדרום הרצועה את ראא'ד אל-עטאר-אבו איימן, מפקד חטיבת רפיח של החמאסף, את מוחמד אבו שמאלה-אבו חליל – מפקד החטיבה הדרומית של החמאס, ואת מוחמד ברהום.
במילים אחרות, שלב 'הכתישה' במלחמה החל לקבל צורה של חיסול הדרגתי של הצמרת ודרגי הפיקוד הצבאי הגבוהים של החמאס.
קשה מאוד לברר את הנקודה, לפיה באם חיסול מוחמד דף היה מצליח, אכן היו מחוסלים ראשי הזרוע הצבאית של החמאס בדרום הרצועה או לא?
צריך להניח, כי צה''ל יכול היה לבצע פעולה כזו עוד בסוף השבוע האחרון של יולי, כאשר הוא פעל בצורה נרחבת ברפיח, במסגרת פעולות הרדיפה והעונשין שהוא ביצע לאחר הריגתו וחטיפת חלקי גופתו של סגן הדר גולדין ז"ל.
אולם עצם החיסול בשבוע השלישי באוגוסט, גורר את נתניהו ויעלון לזירה אליה הם סרבו עד עתה להיגרר, והיא הרחבת המלחמה. ההתפתחות זו סוגרת בפניהם את האפשרות  אותה הם מעדיפים- קרי סיום המלחמה בהסדרה מדינית באמצעות קהיר.
השר גדעון סער, שדחה ביום ה' את הביקורת של ראש הממשלה ושר הביטחון,  על התבטאויות שרי הקבינט בתקשורת נגד מדיניותו אמר, כי אין לחזור למשא ומתן עם חמאס בקהיר, שכן הדבר יביא רק להישגים לחמאס אשר עשוי להשתלט גם על אש''ף. 'בלי הכרעת חמאס אין אופק מדיני והקבינט מתנגד להסכם עם ארגון הטרור הפלסטיני'.
אם דברי השר סער מדויקים, אין לנתניהו וליעלון רוב בקבינט המדיני-ביטחוני, ואולי גם בממשלה,  לדרך בה הם מנהלים את המלחמה.