בשעה שמנהיגי רוסיה ואיראן עסוקים במלחמה באידליב, מלחמת האזרחים השיעית בעיראק מתרחבת והנציגויות האיראניות עולות באש

לא יכולה להיות אירוניה היסטורית יותר גדולה מזו.
בזמן שהמנהיגים האיראניים האייטוללה עלי חמנאי, וחסאן רוחאני נפגשים, ביום שישי 7.9 בטהרן, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ועם נשיא טורקיה ראסיפ טאייפ ארדואן, לדון במה שהם מכנים 'אקט סיום המלחמה בסוריה'-כלומר במתקפה על אידליב, האש פורצת בבצרה, עיר הפט המרכזית בדרום עיראק ובבירה בגדאד, כאשר מיליציות שיעיות נלחמות זו בזו, עשרות אלפי מפגינים בערים השיעיות המרכזיות בעיראק מעלים באש מוסדות שלטון, הקונסוליה האיראנית בבצרה מוצתת על ידי מפגינים שיעיים, והאזור הירוק בבגדאד מופגז זה היו השני ברציפות על ידי מפגינים שיעים. קודם באמצעות ירי טילי קטיושה, ואח"כ בהפגזה של מרגמות.
'החצר האחורית' של איראן עולה באש של מהומות אנטי-אירניות ומלחמת האזרחים השיעית מתרחבת, במדינה שהייתה צריכה להיות החוליה המקשרת בגשר היבשתי שטהרן חולמת להקים בינה לסוריה, ללבנון, ולחוף הים התיכון.
אם לאיראן ולרוסיה היו תקוות כי המתקפה באידליב, שעדיין לא החלה, תסיים את המלחמה בסוריה, איש בטהרן ומוסקבה לא לקח בחשבון את האפשרות כי בעיראק תפרוץ במקביל, מלחמת אזרחים שיעיים.
עבור טהרן המתרחש בעיראק היא קטסטרופה אסטרטגית מדינית-צבאית, אליה ואל תוצאותיה היא איננה ערוכה. במיוחד לא במצבה הכלכלי הנוכחי, כאשר בחנויות בטהרן, וערים מרכזיות אחרות, רוב המדפים ריקים ואפילו חיתולים לתינוקות אי אפשר להשיג.
כל זה מתרחש בשבוע כאשר הריאל Rial-המטבע האיראני המשיך להתמוטט, כאשר בארבעה החודשים האחרונים מאז ארה"ב פרשה מהסכם הגרעין והודיעה על סנקציות חדשות נגד טהרן ערכו ירד ב-140 אחוז, והמצב הגיע לידי כך שסוחרי מטבע החוץ סגרו את דוכניהם.
עבור מוסקבה, אשר הימרה על ניצחון בסוריה, ועל האופציה האיראנית בסוריה, הישג אשר יאפשר לה גם להיאחז ולהקים בסיסים צבאיים בעיראק, מדובר במכה קשה, ובצורך לתכנן מחדש את מדיניותה שהתבססה על תמיכה בגוש המוסלמי השיעי. זה מול הישענותן של ארצות הברית וישראל על הגוש הסוני.
כאשר אש מלחמת האזרחים השיעית בעיראק כבר דולקת, המלחמה באידליב  והצורך להבטיח את שלטונו של בשאר אסד שם מאבדים מחשיבותם.
היחידים שיכולים להאשים את עצמם במצב זה הם האיראנים.
מישהו בהנהגה האיראנית בטהרן חשב לפני חודשיים בשבוע הראשון של חודש יולי, כי אם הוא ינתק את זרם החשמל שאיראן מספקת לבצרה, בהשתמשו בנימוק כי ממשלת בגדאד איננה משלמת את חשבונות החשמל שאיראן שולחת אליה וזאת באמצע להט הקיץ המגיע בעיר הדרומית ל-48 מעלות,  התושבים ייצא להפגין בגלל שאין להם לא מזגנים וגם לא מי שתיה.
הגורם הזה בטהרן צדק, אבל הוא לא חישב את תוצאות מעשיו עד סוף, דבר שמעיד כי ההערכה של המודיעין האיראני לגבי המצב בעיראק הייתה מוטעית.
המקורות של תיקדבקה מוסרים, כי בעייתה החוב העיראקי עבור החשמל הייתה רק תירוץ, וכי טהרן החליטה להפסיק את אספקת החשמל לבצרה בכוונה לאותת ולהראות לממשל הנשיא טראמפ בוושינגטון, כיצד היא יכולה לזעזע את יציבות השלטון במדינות רבות במזרח התיכון, באם הממשל ימשיך להיות נחוש בדעתו להפעיל  את הסנקציות נגד ייצוא הנפט האיראני ב-4 לנובמבר השנה.
אולם אותו גורם בטהרן שהורה על הספקת זרם החשמל לבצרה לא לקח בחשבון, כי ההתפרצות של התושבים בעיר הנפט תכוון, לא נגד ארצות הברית, אלא תחזור כמו בומרנג נגד גורמים שונים לגמרי בעיראק-כולל איראן.
ההמונים השיעיים שיצאו לרחובות בחודשיים האחרונים ולא רק בבצרה, אלא כמעט בכל הערים השיעיות המרכזיות בדרום עיראק, כולל בנאג'ף ובבגדאד, הפגינו בראש ובראשונה נגד עומק השחיתות הקיים במדינה העיראקית, כולל בכוחות הצבאיים, המשטרה, ומוסדות החוק והשלטון, ונגד ההשפעה הפוליטית והצבאית האיראנית בעיראק.
כבר בהפגנות הראשונות בבצרה, נישאו כרזות נגד איראן, השולטת במרבית המליציות השיעיות העיראקיות ובמנגנונים הפוליטיים שלהן, כאשר תמונות של מנהיגי איראן מועלות באש על ידי המפגינים.  אחת הסיסמאות הנפוצות ביותר בין המפגינים הייתה הסיסמה 'בשם הדת שדדו אותנו הגנבים.'
לתוך כל המהלך הזה השתרבב גם המאבק להרכבת ממשלה חדשה בבגדאד.
עברו כבר חמישה חודשים מאז הבחירות הכלליות שנערכו בעיראק בחודש מאי, ושלושת האישים אשר בהם תלויה הרכבת הממשלה איש הדת השיעי מוקטעדה סאדר  Muqtada Al-Sadr, אשר לגוש הפוליטי שלו, המתנגד להשפעה האיראנית בעיראק, יש את המספר הגדול ביותר של צירים בפרלמנט שנבחר לפני חמישה חודשים-מאי, ראש הממשלה שהובס בבחירות אולם הממשיך לעמוד בראש ממשלת המעבר בבגדאד חיידר אל עבדי  Haider Al Abadi, וראש הגוש הפרו-איראני בפרלמנט, שהוא הגוש המיצג את המיליציות השיעיות העיראקיות הקשורות עם איראן-הדי אל עמרי Hadi al-Amiri, אינם מצליחים להקים ממשלה.
אחד האישים האיראניים העיקריים עליהם מוטלת האחריות למצב זה הוא הגנרל האיראני קאסם סוליימני אשר טהרן הפקידה את הטיפול בתיק העיראקי בידיו. סוליימני הפועל להקמת של של ממשלה אשר בראשה יעמוד איש אמונו  הדי אל עמרי, מונע כל פתרון אחר המבוסס על תוצאות הבחירות.
במילים אחרות, כיום אין בבגדאד ממשלה מרכזית שתטפל במצב המדרדר ותנסה לפתור אותו.