הכישלון הלאומי-צבאי-פוליטי של נתניהו, יעלון ואייזנקוט
אם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה מנהיג פוליטי לאומי אמיתי, כל מה שהוא היה צריך לומר בישיבת הממשלה ביום א' 27.3, הוא כי בחברון התרחשה חריגה מבצעית שעתה בודקים את פרטיה. כאשר הבדיקה-החקירה תסתיים צה''ל יפרסם את המסקנות.
שר הביטחון משה יעלון היה צריך להכחיש את הידיעות כי החייל שירה ביום ה' 24.3 בראשו של המחבל חשוד, אבל לא נאשם כבר על ידי הפרקליטות הצבאית ברצח.
הרמטכ''ל רב אלוף אייזנקוט לא היה צריך לומר דבר, בוודאי לא שפעולתו של החייל נוגדת את ערכי צה''ל.
מפקדי הפלוגות והמחלקות, שהיו בשטח, ופיקדו על זירת הפיגוע וננזפו, היו צריכים לשמש דוגמא בדיוק למה שהיה צריך להתרחש עם החייל שירה.
ברגע שהם לא פינו את הזירה מהמחבל הפצוע, והשאירו אותו לדמם, סימן שאירוע הטרור לא הסתיים. אם הם היו דואגים לפנות את המחבל שש דקות לפני שהחייל ירה בראשו, לא הייתה לחייל מטרה על מי לירות. אם הם השאירו את המטרה בזירה האחריות היא עליהם ולא על החייל.
אם הם רק ננזפו, לא היה נותר אלא לנזוף בחייל.
ההפרדה בין אחריות המפקדים והאחריות של החייל בפעולה זו היא עוד טעות אחת בשרשרת הטעויות הקשות שצמרת צה''ל מבצעת בפרשה זו
הטענה המתחסדת 'שאיש לא ביקש מהחייל לירות', פותחת את הדלת למצבים במלחמה בהם חיילים שיהיו באמצע הקרב ינצרו את נשקם מול האויב, משום שמפקד לא אמר להם מפורשות לפתוח באש.
עקשנותם של נתניהו, יעלון ואייזנקוט שלא להודות בכך שהם טעו בפרשה זו, מתחילה להיות משבר לאומי של אמון בין חיילי צה''ל, ומתגלגלת למחוזות הרגילים של ימין מול שמאל, שאין להם כל קשר לפרשה.
חיילי צה''ל רוצים לדעת באם צריך לירות במחבלים או באויב ולהרגם, או שאסור להרוג אותם.
דוברים בכירים עלומים בכירים בצה''ל אומרים, כי הוראות הפתיחה באש הן ברורות והן לא ישונו, בוודאי שלא תחת לחץ הרשתות החברתיות. אלה הם דברים שאין להם שחר בגלל שלוש סיבות:
1. הוראות הפתיחה באש אינן ברורות. הן אוסף של תשובות סותרות למצבים שונים, שרוב הקצינים והחיילים או שאינם מבינים אותן עד הסוף, מאחר ותמיד קיים עוד איזה שהוא פיתול והסתייגות שסותרות את המצב הקודם, או שאינם רוצים להבין אותן בגלל סיבוכן הבלתי אפשרי.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מציינים, כי עתה הגענו כבר למצבים בהם מספר קצינים ומפקדים בסדיר ובמילואים, אומרים שהם לא יוצאים לפעולות אלה ואחרות משום שאם אלה הן הוראות הפתיחה באש, הם אינם מוכנים לעמוד במצבים כאלה.
כאן צריך להזכיר כי הוראות הפתיחה באש השתנו כבר כמה פעמים מאז החל גל הטרור הנוכחי.
הייתה תקופה בה צה''ל, המשטרה והמג''ב, החליטו כי מאחר ואין כלים, לא ביטחוניים ולא מודיעיניים לעצור את יציאת המחבלים לפיגועים, הם יתקלו בקיר של כדורים שיהרגו אותם.
ההוראה הזו עוד קיימת, אבל בחודשיים האחרונים מנסים יעלון ואייזנקוט להקהות אותה, כאשר הם החלו לומר שאין צורך לירות בכל מחבל. בייחוד נחקקה אמרתו של הרמטכ''ל כי אין צורך להרוג ילדה בת 14 שבאה לדקור במספרים.
אם צריך להרוג ילדה פלסטינית כזו זו שאלה אחת. אבל מדוע הרמטכ''ל מכניס פקפוקים והיסוסים אצל חיילי צה''ל , שוטרי משטרת ישראל ומג''ב שצריכים לעצור בגופם את המחבלים?
2. התקשורת ובייחוד הכתבים הצבאיים מסתירים את העובדה, כי ביהודה ושומרון קיימת שורה גדולה של מפקדים גם בכירים וגם זוטרים האומרים בגלוי ובפה מלא כי מה שנתניהו, יעלון ואייזנקוט, מנסים לבצע בשטח, איננו עונה על הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל.
לא מדובר בקצינים 'ימניים' כפי שהתקשרות מדווחת, וגם לא באוהדי או תומכי השר נפתלי בנט. מדובר בקצינים מקצועיים המחפשים בימים האחרונים דרך להגיע אל דעת הקהל הישראלית, שלדעתם חייבת לדעת ולהבין את המתרחש, כאשר נתניהו, יעלון ואייזנקוט מונעים זאת מהם.
3. המקורות הצבאיים שלנו מדווחים, כי הנימוק המגוחך שצה''ל לא יושפע מהרשתות החברתיות, הוא תוצאה ישירה מכך ששר הביטחון יעלון מוקף במספר רב של יועצי תקשורת צעירים חסרי ניסיון שכל אחד מהם מתחרה על אוזנו ועל תשומת לבו של יעלון, ואלה משכנעים אותו שיציג מול דעת הקהל והרשתות החברתיות 'עמדה מנהיגותית'.
איך שר הביטחון וכושר שיפוטו נופלים ברשתם של היועצים האלה זו שאלה בה יהיה צורך לדון בהזדמנות אחרת. אבל בינתיים היועצים האלה פותחים פער עצום, בלתי מתקבל על הדעת מבחינה פוליטית, בין יעלון החיילים, ובין הציבור הרחב.
כבר היה לנו בדיוק לפני 10 שנים ב-2006 מיד לאחר ההתנקות שר ביטחון-אריאל שרון ז"ל, ורמטכ''ל רב אלוף דן חלוץ, שהחליטו למדר מצה''ל קבוצה שלמה של קצינים וחיילים בגלל התנגדותם לפינוי גוש קטיף. במהלך הזה (למרות שאז היה בציבור רוב למעשיהם), הביא לנזקים בלתי הפיכים ביכולות ובנכונות של צה''ל באותן שנים למלחמה.
נתניהו, יעלון ואייזנקוט, עלו ביום א' בעקשנותם, שוב על הדרך הזו ומוטב שירדו ממנה מה שיותר מהר.