מובראק אולי גוסס, אולם משטרו הצבאי קם לתחייה

נשיא מצרים לשעבר חוסני מובראק מחוסר הכרה לאחר שבץ. ורופאים בבית החולים בשארם א-שייח' אמרו ביום א' 17.7, כי  מדובר במצב רגיל. יש בכך הרבה מהסמליות ההיסטורית, כי דווקא בתקופה זו פסקה מצרים לתפקד כמדינה, ברחובות קהיר שוב חזרו כנופיות השודדים לאיים על האזרחים, ובשכונות הוקמו מליציות מקומיות כדי להגן על החיים ועל הרכוש, בהיעדר כוחות ביטחון. במקביל, כמה עשרות אלפי מפגינים, כולם אנשי אופוזיציה מצרית, שהשתתפו במהפכה הראשונה לפני ששה חודשים בפברואר שהורידה את מובראק מהשלטון, חזרו לא רק לכיכר א-תחריר, אלא גם למרכזי הערים סואץ, איסמעליה, ואלכסנדרייה, במה שהם מכנים 'המהפכה המצרית השנייה'. הם מאמינים כי הכת הצבאית המצרית, המונה 25 גנרלים, בראשותו של פילדמרשל מוחמד טנטאווי, לא רק גנבה מהם ומהעם המצרי את המהפכה, אלא יצרה מצב בו למעשה היא החזירה את אנשיו של מובראק לשלטון.
לכן גם אם הנשיא לשעבר מובראק ימות בשעות הקרובות, הדבר לא ישנה את המצב במצרים. המהפכה השנייה יצאה כבר לדרך, כאשר איש איננו יודע מה העתיד צופן לה, ומולה מתייצבת הכת הצבאית.
המקורות של תיקדבקה במצרים מדווחים, כי המפגינים לא מאמינים לכת הצבאית כי מצבה הכלכלי של מצרים נמצא בהתמוטטות, והיא זקוקה בדחיפות לסיוע מהחוץ.
זה הוא תירוץ בו הכת הצבאית משתמשת, כדי להסביר מדוע ברחובות אין כוחות ביטחון שיגנו על האזרחים.
'הם יוצרים בכוונה מצב זה של תוהו ובוהו בכוונה תחילה, כדי להביא לכך כי בסופו של דבר לא תהייה ברירה אחרת מלבד לקרוא לצבא לחזור ולהיכנס למרכזי הערים ולהשליט סדר', אומר אחד המפגינים. 'אז תהייה הצדקה לכת הצבאית לדחות את הבחירות הכלליות, לאחר שהשבוע דחו אותן כבר מספטמבר לנובמבר'. אם הכת הצבאית לא תהייה בטוחה כי המועמדים שהיא תציב בנובמבר ייבחרו, היא תדחה את הבחירות עוד פעם', אומר איש האופוזיציה.
מפגינים אחרים מעלים טענות קשות נוספות: הכת הצבאית עצרה בחודשיים האחרונים כ-10,000 פעילים פוליטיים, חלקם עונו בבתי הסוהר, כאילו משטר מובראק עדיין פועל. המשפטים נגד הנשיא חוסני מובראק לשעבר, ושני בניו גמאל ואללה, הם פארסה.
אותו הדבר לגבי אישים מרכזיים אחרים במשטר הנאשמים בשחיתות. אם אנשים אלה כבר מובאים למשפט עונשי המאסר שהם מקבלים מגוחכים ורכושם איננו מוחרם. 'במילים אחרות' אומר אחד המפגינים שחזר לככר א-תחריר, 'המהפכה ניצחה, מובראק הופל, אבל אנשי מובראק ומנגנוניהם תפסו מחדש את השלטון'.
אחד הנושאים המרגיזים ביותר את אנשי הגל המהפכני השני המצרי היא פרשת איל ההון המצרי חוסיין סאלם Hussein Salem, מי שנחשב לידיד האישי והעסקי של משפחת מובראק. פרשה זו מלבה ברחוב המצרי את אש השנאה לישראל ומחזיקה אותה כל הזמן בבערה מתמדת.
סאלם בן ה-76 ( לפי כמה אישים מערביים המכירים אותו בן ה-82), איש מודיעין לשעבר, הצליח לברוח ממצרים במטוסו הפרטי כמה ימים לאחר פרוץ ההתקוממות.
המפגינים מאמינים, כי הוא לא היה יכול לברוח, באם ראשי הצבא המצרי לא היו מאפשרים לו זאת. לפי הדעה הרווחת ברחוב המצרי שדדו סאלם ובני משפחתו, בייחוד בתו ובנו, עבור משפחת מובראק את הקופה הלאומית המצרית.
כך קרה כאשר סאלם קבל ממובראק את רצועות החוף היקרות של שארם-א-שייח' והקים עליהן אימפריה של מלונות פאר, כאשר בתוכם הוא בנה את הארמון והמרכז נשיאותי המצרי משם ניהל מובראק את המדינה המצרית.
דוגמא מרכזית אחרת שיש בידי המפגינים לגניבת הקופה המצרית, היא עסקת הגז המצרית-ישראלית, שמהכנסותיה, לדברי המפגינים, קבלו כל אחד מבני משפחת מובראק, כולל הנשיא עצמו, אחוזים שמנים.
כל המפגינים אתם המקורות שלנו דברו, לא יכולים להבין, כיצד קרה שלמרות כל צווי המעצר הבינלאומיים שהכת הצבאית הוציאה באמצעות האינטרפול, חוסיין סאלם שברח עם משפחתו לספרד, עדיין לא נעצר, מלבד לכמה ימים ספורים, וכיצד הוא ובני משפחתו נמצאים רק תחת מעצר בית, וגם זאת רק התרחש בסוף שבוע שעבר (14.7).
כמה מפגינים אומרים: 'אם סאלם ובני משפחתו היו מובאים למצרים, גם הכסף שלנו ששדו אותו, היה מגיע הנה בחזרה'. ישראל, בעיני המפגינים, היא מקור כל הרע, משום שהיא שיתפה פעולה עם הנשיא מובראק, משפחתו, ואנשי משטרו, בשוד אוצרות העם המצרי.
המקורות המזרח תיכוניים של תיקדבקה מדווחים, כי הכת הצבאית המצרית היא האשמה במצב שנוצר. במשך ששה חודשים, מאז מובראק ירד מהשלטון ב-11 לפברואר, הכת הייתה משותקת לגמרי, כאשר אין קשר להחלטותיה ולפעולותיה, לפעולות של הממשלה האזרחית בקהיר, כאשר היא גם איננה מצליחה להפעיל מחדש את כוחות הביטחון והמשטרה המצריים. נוסף לכך חלקים גדולים של המשק המצרי, עדיין לא חזרו לפעול מאז נפילת משטר מובראק. רק השבוע החלה הכת הצבאית לפעול כאשר דאגה להביא לפיטוריהם של שרי החוץ, האוצר, והמסחר ותעשייה, בניסיון נואש להתחיל להזיז קבלת מימון מגורמי חוץ,  ולהתחיל בהתנעת גלגלי התעשייה המצרית.
המקורות שלנו מוסרים כי ההצעה הרצינית ביותר לעזרה כלכלית המונחת היום על שולחן הכת הצבאית השלטת באה משתי המדיניות העשירות ביותר במפרץ הפרסי, ערב הסעודית, ואיחוד נסיכויות הנפט הערביות. שתי נסיכויות נפט אלה מכונות להעמיד מיד לרשות מצרים, בין 4 ל-6 מיליארד דולר, תוך הבטחה למתן סכומים נוספים, אולם זאת בשלושה תנאים:
1. הכת הצבאית המצרית תפסיק לתאם את מדיניותה עם ממשל אובמה בוושינגטון.
2. קהיר תתאם את מדיניותה עם מדינות המפרץ הפרסי המואגדות בגוף הביטחוני הנקרא GCC. במילים אחרות, קהיר תנקוט במדיניות אנטי-איראנית, ותהייה מוכנה להעמיד את צבאה לרשות מדינות המפרץ במקרה של מלחמה עם איראן.
3. הכת הצבאית תבלום את המהפכה המצרית, תשליט סדר באמצעות הצבא וכוחות הביטחון המצריים ברחובות, ותפעל לרסן את המפגינים.
הכת הצבאית המצרית עדיין לא קבלה החלטה סופית באם להיענות להצעה זו, או לדחות אותה. אבל אם בסופו של דבר תהייה תשובתה של הכת חיובית, הדבר יאשר את חששותיהם הכבדים של אנשי הגל השני של המהפכה במצרים.
אפילו מובראק ימות, המשטר הצבאי במצרים הוא שימשיך לשלוט, ולא המהפכה הערבית ובוודאי שלא הדמוקרטיה.