פרסום חריג או אות אזעקה. 'הדיילי טלגרף' הבריטי: 'הנשיא ביידן קורס לנגד עינינו'. ה'וושינגטון פוסט': ביידן לא ערך מסיבת עיתונאים אחת ב-50 הימים בבית הלבן?

העיתון הבריטי היוקרתי 'דיילי טלגרף' מפרסם ביום שישי 12.3, בראש עמוד מאמרי הניתוח הפוליטיים שלו מאמר תחת הכותרת: 'הנשיא ביידן קורס לנגד עינינו', President Biden is crumbling before our eyes.
כותרת המשנה היא לא פחות חדה ואכזרית: 'כל מי שמכיר את השלבים הראשונים של דמנציה יכיר את הסימנים האלה אצל ביידן', Anyone familiar with the early stages of dementia will recognise the signs in Biden.
את המאמר כותב דומיניק גרין סגן העורך של המהדורה האמריקנית של השבועון 'ספקטייטור', Dominic Green is deputy editor of The Spectator’s US edition.
המאמר, שתיקדבקה מביא קטעים ממנו מסיים הכותב במילים הבאות: 'הנשיאות (של ביידן ) הופכת להיות תיאטרון של אכזריות. היא יכולה להסתיים רק בדרך אחת. במוקדם או במאוחר ביידן ייתפש באור הזרקורים. הדמוקרטים שקידמו מנהיג שאיינו מתאים לתפקיד הרם ביותר באמריקה, והתקשורת המכסה עליו ייחשפו כמי שבגדו באחריות כלפי העם האמריקני'. 'אמונם של אנשים במוסדות הדמוקרטיה ייפול עוד יותר, ואנחנו נהפוך לחלק מההשפלה הציבורית של ביידן'. This presidency is turning into a theatre of cruelty. It can only end one way. Sooner or later, Biden will be caught in the spotlight. The Democrats who promoted an unfit candidate to America’s highest office, and the media who covered for him, will be exposed as having betrayed their responsibilities to the American people. The people’s trust in democratic institutions will decline further. And we will all be party to Biden’s public humiliation.

תיקדבקה מביא כאן את הנקודות העיקריות של המאמר.

1. ביום שלישי  9.3 בעת הופעתו של הנשיא ביידן על חיסוני הקורונה  'הוא נראה מרוחק בצורה מוזרה ומבולבל כמו מישהו שאיננו מבין את המילים שהוא מקריא'. he looked oddly distant and perplexed, as though he didn’t understand the words he was reading.

2. 'ביידן לעיתים קרובות נראה מפוחד ואבוד'. 'כל מי ששהה בחברתם של אנשים מבוגרים שסובלים משלבים ראשוניים של דמנציה מכיר את ההבעה הזאת ואת התופעה ההולכת ומתגברת של חוסר יכולת להתרכז'. 'מה אני עושה כאן', שאל ביידן לאחר שסיים להקריא את דבריו מהכתב בנאום שנשא בטקסס בחודש פברואר'.
Biden frequently looks afraid and lost. Anyone who has spent time with elderly people in the early stages of dementia knows that expression – and the sporadic and worsening loss of focus that causes it. “What am I doing here?” Biden asked after fumbling his autocue lines in an address in Texas in late February.

3. 'השבוע המפקד העליון ( של הכוחות המזויינים האמריקנים ), שכח את השם של המיניסטריון   הגדול ביותר בממשלת ארה"ב ( הפנטגון ), וכמו כן שכח את השם של האיש אותו מינה באחרונה להנהיג אותו, לויד אוסטין'.
Earlier this week, the Commander-in-Chief forgot the name of the largest department in the US government, the Department of Defense, as well as the name of the man he recently appointed as its leader, Lloyd Austin.

4. 'ביידן הוא הנשיא הראשון בשנים רבות שלאחר  50 יום מאז נכנס לבית הלבן עדיין לא ערך אף מסיבת עיתונאים, ובחודש פברואר נמנע מלשאת את הנאום המסורתי בפני הקונגרס האמריקני'. Biden is the first President in decades to reach fifty days in office without giving a press conference. He missed giving the traditional speech to Congress in February.

5. 'לכך יש רק הסבר אחד'. 'הצוות של ביידן איננו סומך עליו שיוכל לבצע את הדרישות הפשוטות ביותר של נושא מישרה פוליטית מודרנית'. There’s only one possible explanation. Biden’s team don’t trust him to manage one of the simplest requirements of modern political office.

6. צריך לציין כי אם זה אכן מצבו של הנשיא ביידן, הוא איננו מסוגל לנהל פגישות פסגה כמנהיג המעצמה מס' 1 בעולם.  

ב-7 במרס פרסם ה'וושינגטון פוסט' WP את מאמר המערכת תחת הכותרת: 'עבר זמנו של ביידן לערוך מסיבת עיתונאים'. It’s past time for Biden to hold a news conference.
ה'וושינגטון פוסט' אינו מציין את הסיבות לאי הופעתו של הנשיא ביידן, אולם הוא מציין כי 'הוא הנשיא ולאמריקנים יש את זכות לצפות שהוא יעמיד את עצמו (כדי לענות ) על שאלות מהותיות'.
He is the president, and Americans have every right to expect that he will regularly submit himself to substantial questioning
כל ההתפתחויות האלה מעלות כמובן את השאלה המרכזית: אם זה המצב מי  בבית הלבן מקבל את ההחלטות הסופיות, וכיצד ההחלטות האלה מתקבלות?
כמה מקורות בוושינגטון מציינים, כי במשך התקופה הקצרה הזו סגנית הנשיא קמלה הריס  Kamala Harris דיברה עם לפחות שישה מנהיגים בינלאומיים, תופעה שאיננה רגילה בנשיאות האמריקנית, וכי היא ממלאה תפקיד גדל והולך בגיבוש המדיניות האמריקנית.

ונקודה נוספת. את כל המידע הזה קוראים בעיון ובקפדנות רבה, בבייג'ין, מוסקבה, פיונגיאנג, טהרן, וכנראה גם בירושלים.