שר ההגנה המצרי סיסי: הצבא נותן לפוליטיקאים 48 שעות להיענות לדרישות העם. פתח להפיכה צבאית בקהיר

שר ההגנה המצרי גנרל פאתח אל-סיסי Fattah El-Sisi, פרסם ביום ב' 1.7, הודעה מטעם צבא מצרים האומרת כי מפקדי הצבא נותנים אורכה של 48 שעות למצוא דרכים להיענות לדרישות העם. הגנרל סיסי לא אמר מי מייצג את העם המצרי, הרוב שתמך בבחירת מורסי לתפקיד נשיא מצרים, כלומר האחים המוסלמים, או ההמונים המפגינים ברחובות מטעם האופוזיציה. אולם מנוסח ההודעה עולה, כי אם הפוליטיקאים העומדים בראש שני המחנות לא יגיעו לידי הסכם, הרי הצבא יתערב כדי לכפות את רצון העם-כלומר המפגינים. זהו איום ישיר של הצבא לא רק להתערב, אלא איום בהפיכה צבאית במצרים. 
הצבא המצרי מוסיף ואומר בהודעתו, כי אין לו כל כוונה לקחת חלק בחיים הפוליטיים במדינה, אולם עתה נשקפת סכנה של ממש לביטחון הלאומי והצבא עומד לפעול. במקביל קרא נשיא ארה''ב באראק אובמה לנשיא מורסי להיענות לדרישות המפגינים ולשתף אתם פעולה. קודם לכן לאחר שהפגנות הענק של מיליוני מצריים ביום א' בעד ונגד הנשיא מוחמד מורסי ושלטון האחים המוסלמיים התנהלו באיפוק יחסי, פשטו ביום שני 1.7, המתנגדים לנשיא על מטה מפלגת האחים המוסלמים בקהיר, הרסו אותו מבפנים והעלו אותו באש. הבניין היה ריק בעת הפשיטה ואיש לא הגן עליו.
אירוע זה מצביע על הטקטיקה של האחים המוסלמים. לא להיכנס עדיין להתנגשויות פנים מול פנים עם המפגינים, גם אם האחים יספגו התקפות ומפלות כמו זו בקהיר.
לכך יש שתי סיבות: 
1.  גם לאחר הפגנות הענק, נשאר עדיין מוחמד מורסי נשיא מצרים וסמכויות השלטון נשארו בידיו ועדיין אינן מאוימות. 
2. האחים מקווים שיוכלו להתמיד במצב הנוכחי עד שבוע הבא בו יתחיל חג וצום חודש הרמאדן בעולם המוסלמי. ההנחה היא שמיליוני המצרים שצמים כל היום עד לארוחה המפסקת בלילה, לא ייצאו יותר לרחובות להפגין.
אולם לאחר שנערכה ההערכה בין ראשי האחים המוסלמיים, כי ההתקפה בקהיר הייתה מכוונת, ונערכה על ידי 'יחידה של המורדים, נשלח דובר של האחים המוסלמיים לומר, כי הם שוקלים עתה הקמת יחידות הגנה מיוחדות שיגנו על התנועה.
במילים אחרות, מול ההתקפות של קבוצות מתקוממים, המאורגנות כמו מליציה פרה צבאית, האחים המוסלמים יקימו, או ליתר דיוק, יפעילו מליציות צבאית משלהן. תופעה כזו לא רק תרחיב את העימות בין שני המחנות אלא גם יהפכו אותו למתמשך, כאשר הצבא המצרי עומד מהצד.
צעד זה של האחים נועד לענות על האפשרות לפיה המפגינים ינסו לארגן קבוצות פעולה אשר יתקפו מוסדות נוספים של האחים המוסלמיים, כמו ההתקפה בקהיר, זאת כדי להחזיק את אש 'ההתקוממות' בוערת.
המפגינים ינסו ביום ג' 2.7 להתחיל במצרים בשביתת שבת כללית, אשר תשתק בהדרגה את התעשייה וענפי המשק המצריים. במקביל, ינסו המפגינים לארגן קבוצות פעולה אשר יתקפו מוסדות של האחים המוסלמיים, כמו ההתקפה בקהיר, זאת כדי להחזיק את אש 'ההתקוממות' בוערת.
קודם לכן דיווחנו:
היום הראשון ל'התקוממות' Tamarod, במצרים הפתיע רבים כאשר התברר, כי ההמונים שיצאו לרחובות להפגין ביום א' 30.6 נגד הנשיא מורסי, מציגים כיוון לאומני-נאצריסטי, המאופיין בשנאת זרים-בייחוד ארצות הברית, יותר מאשר רגשות אנטי מוסלמיים. השלטים, התמונות, הסיסמאות, השירים שהמפגינים שרו, היו כולם מתקופתו של נשיא מצרים עבדול גמאל נאצר ששלט במצרים לפני 50 שנה, והדליק את העולם הערבי כולו באש לאומנית-סוציאליסטית.
במילים אחרות, המפגינים המצריים, שמנו ביום א' כ-2 מיליון איש בכל רחבי מצרים, מעמידים מול המרד הערבי הנשלט עד כה על ידי האחים המוסלמיים, מרד לאומני ערבי.
הסנטימנטים האנטי אמריקנים של המפגינים בלטו, כאשר לצד התמונות והכרזות הגדולות שנשאו סימן איקס על פניו של הנשיא מורסי, נישאו תמונות של אן פטרסון Anne Patterson, השגרירה היוצאת של ארה''ב בקהיר, אשר נחשבת כתומכת נלהבת של האחים המוסלמים, כאשר גם הן מחוקות.
מי שאומר כי הוא יודע מה יתרחש, או איך תראה מצרים, או מי ימשול בקהיר בימים הקרובים לאחר יום ב' ה-1 ביולי, איננו יודע על מה הוא מדבר. איש במצרים או מחוצה לה איננו יכול בטוח בכך מה עומד להתרחש ולאיזה כיוון יתפתחו המאורעות.
לכן הדרך היחידה היא להיצמד לעובדות המתרחשות בשטח:
1. מארגני ההתקוממות Tamarod, אמרו כי ביום א' 30.6, כי הם יוציאו לרחובות מיליוני מפגינים. הם קיוו להגיע למספר שבין 3 ל-5 מיליון. זה לא קרה. בקהיר הופיעו ברחובות רק כמה מאות אלפי מפגינים. גם אם מחברים את כל מספר המפגינים בערי מצרים השונות, אולי מגיעים למספר שניים וחצי מיליון מפגינים.
2. לדברי מארגנים זו לא תהייה הפגנה של ערב או לילה אחד אחד, אלא תחילתה של שביתת שבת במרכזי הערים שתשתק את מצרים כולה, מפקדים-מארגנים כאלה מונו לכל עיר מצרית קטנה יותר. כוחות ההתקוממות Tamarodמורכבים לא רק מליברלים, דמוקרטים, אקדמיים, וחברי מפלגות מצריות חילוניות, אלא גם ההמונים שתמכו בעבר הלא רחוק באחים המוסלמים. אלה הגיעו לדרגה של ייאוש לאחר שהבינו כי אין יותר שום סיכוי לשיפור תנאי חייהם, לביטחון אישי, למקום עבודה והכנסות קבועות, ובמקרים רבים אף לאבטחת אוכל יומיומי לבני משפחתם. המוני מצרים אלה מוכנים עתה לצאת לרחובות כאשר הם נחושים לשנות את תנאי חייהם.
בין הצועדים ביום א' היום קציני משטרה ושופטים רבים, דבר שהרתיח ביותר את האחים המוסלמים.
3. המדובר לא רק בשביתת שבת. כל גורמי התחבורה הציבורית המצרית., בתי החרושת, חברות כלכליות, והזרמת הנפט והגז בתוך מצרים ומחוצה לה ייפסקו. ההנחה היא שתוך מספר ימים תופסק או שתיפגע בצורה רצינית אספקת החשמל ואתה גם אספקת המים. במילים אחרות, במצרים יכול להשתרר תוך זמן קצר תוהו ובוהו.
4. הבעיה העיקרית של המפגינים-המתקוממים היא,  שהמנהיג שלהם שהוא הנאצריסט חמדין סבאחי Hamdeen Sabahi, שהיה השלישי שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר בבחירות לנשיאות בשנה שעברה, הוא עדיין איננו מוכר מספיק כדי לסחוף אחריו מיליונים כפי שקיוו. בלי 'פנים מוכרות' ומבלי שהמפגינים ידעו מי מנהיג אותם, ומבלי שתהייה להם הרגשה כי מנהיג זה יודע לאן הוא מוביל אותם, קשה לדעת לאן ההפגנות האלה תתפתחנה.
ההתפתחות החשובה ביותר מבחינתם של האחים המוסלמים, הייתה דווקא לא בקהיר ולא בעריה המרכזיות של מצרים, אלא בדוחה בירת קטאר.
המקורות של תיקדבקה מוסרים, כי ביום א' 30.6 בשעה 12:15 בצהרים חל מהפך דרמטי בתחנת הטלוויזיה אל ג'זירה, שלשידוריה יש השפעה רבה בכל העולם המוסלמי. אל-ג'זירה הפסיקה לתמוך באחים המוסלמיים, לאחר שהייתה התומכת העיקרית שלהם מאז תחילת המרד הערבי בדצמבר 2010, והיא החלה תומכת באופוזיציה המצרים המנסה להפיל את הנשיא מורסי.
במפרץ הפרסי פשטו בימים האחרונים כמו אש שמועות כי השליט החדש של קטאר שייח' תאמים אל תנאי Shaikh Tamim, אשר רק ביום שלישי שעבר 25.6 קיבל לידיו את השלטון, הורה למטיף החשוב ובעל ההשפעה הגדולה ביותר בעולם הסוני השייח' יוסוף קרדאווי Shaikh Yousuf Al Qaradawi, לעזוב תוך 48 שעות את קטאר. במילים אחרות תחנת אל ג'זירה, איינה עומדת יותר לרשותו ובוודאי שלא לרשות האחים המוסלמים.