בחשכה נוראה זו ישנה קרן אור אחת. אנחנו, האנשים הישרים והאמיצים מהם מורכב העם הזה, הם הרוב. `ההנהגה`, הם המיעוט.

תיקדבקה: אפילו אם נכונים דבריהם של עורכי הדין של משה קצב נשיא מדינת ישראל, עו"ד דויד ליבאי וציון אמיר, כי יש בידיהם חומר ראיות חדש ופרטים נוספים שיזימו את כתב האשמה נגד הנשיא, ואפילו אם נאמץ את גישתם הרואה במילות הנימוס הזהירות של היועץ המשפטי מני מזוז לשקול את נושא הגשת כתב האישום `בלב ובמוח פתוח`, סדק מילוט מכתב האישום הנורא שהוגש נגדו, הרי לפני נשיא המדינה משה קצב לא נותרה כל ברירה אחרת אלא מאשר להתפטר ומיד.
עו"ד ליבאי חזר ואמר כי הוא בטוח שהנשיא יימלא את התחייבותו לבית המשפט העליון לפיה אם יוגש נגדו כתב אישום הוא יתפטר. מאחר והנשיא לא יכריז ביום ד` 24.1, במסיבת עיתונאים בה יגיב על החלטתו של היועץ המשפטי, על התפטרותו אלא יודיע על `נבצרותו` או `השעייתו`, הרי ברור כי משה קצב ופרקליטיו משחקים על זמן וסמנטיקה. לפי החוק אי אפשר להעמיד את הנשיא לדין, גם לאחר השימוע, אלא רק בסוף חודש מאי 2007, כאשר מועד כהונתו יסתיים. אז יהפוך קצב באורח אוטומטי לאזרח מן השורה כאשר אין לו חסינות. עד אז נהייה בוודאי עדים לתרגילים מתרגילים שונים.
הנשיא ועורכי הדין שלו ממשיכים לומר כי המדובר בעלילה של קבוצת אנשים ונשים המחפשים דרך להתנקם בנשיא ולסלקו מתפקידו. אלא הן טענות שנשמעות מאז יולי 2006 כאשר הפרשה התפרסמה לראשונה. כל איש בר דעת יבין כי טענות אלה עמדו לנגד עיניו של היועץ המשפטי לממשלה כאשר החליט להודיע כי הוא החליט לשקול את הגשת כתב האישום החמור נגד קצב שבמרכזו האשמת אונס, בעילה אסורה, ביצוע מעשים מגונים בכוח תוך הפעלת מרות, הטרדה מינית, עבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הטרדת עד, ושיבוש מהלכי חקירה. העבירות המיניות בוצעו על ידי הנשיא בארבע נשים. אפילו אם בשימוע יחליט היועץ המשפטי להקל בסעיף זה או אחר של כתב האישום, הרי נגד משה קצב ימשיכו לעמוד האשמות שאין יותר חמורות מהן. במילים אחרות, משה קצב ופרקליטיו, מנסים להרוויח זמן כשהם הופכים את חמשת החודשים שנותרו לנשיא בכהונתו, לעיר המקלט הזמנית של משה קצב.
ביום ג` בלילה ציפו כולם, העם, הקהילה הפוליטית, ועד לקהילה המשפטית של מדינת ישראל, ממשה קצב להודיע על התפטרותו. אולם ספק רב באם משה קצב ייעשה זאת. אם כבר עמד בלחץ הציבורי והמוסרי עד עתה, אין שום סיבה מדוע לא ימשיך בכך עוד מספר חודשים. עד עתה השלתה את עצמה מדינת ישראל כי היא מצליחה להסתיר את פרשיות השחיתות והריקבון האישי של מנהיגיה מפני העולם, כולל העולם היהודי. כמו במתרחש בשטחים אחרים בחיי המדינה הזו בשנים האחרונות, זו הייתה והינה אשליה עצמית, שכוסתה על ידי הזהב והכסף הנוצצים של `ההצלחה הכלכלית`. מדינת ישראל נחשבת היום ברחבי העולם לא רק כאחת המדינות המושחתות ביותר בעולם, אלא שמנהיגיה נחשבים לרודפי בצע אישי ועושקי עניים. עכשיו באה פרשת משה קצב והראתה לנו ולעולם כי המדובר גם בפושעים פליליים.
זו שעת הבושה הלאומית והבינלאומית של מדינת ישראל, ותעבורנה שנים רבות עד שנצליח להסיר מעלינו את הכתמים האלה.
צריך תמיד לזכור כי קיימת קרן אור אחת בחשכה נוראה זו. אנחנו, האנשים הישרים והאמיצים מהם מורכב העם, הם הרוב. `ההנהגה` אם אפשר לקרוא להם כך, הם המיעוט.