החל מעבר החמס מדמשק לקהיר. מוסא אבו מרזוק עבר לקהיר. אחריו חלאד משעל
עוד בטרם הוצא גלעד שליט מרצועת עזה, החלה ישראל משלמת כבר את המחיר האמיתי של שחרורו.
הכת הצבאית המצרית התירה ביום ד' 12.10, לסגן ראש הלשכה הפוליטית של החמס מוסה אבו מרזוק, להישאר בקהיר באורח קבוע, ואף העמידה לרשותו חווילה מפוארת.
הכת הודיעה גם למנהיג החמס חלאד משעל, אשר הגיע ביום ד' לקהיר, כי אם המגעים הנערכים עתה בקהיר בין החמס והפת''ח יתקדמו, גם הוא יוכל לעבור באורח קבוע לקהיר ולהעביר אתו לקהיר את כל מנגנון הנהגת החמס.
את ההודעה מסר לשני מנהיגי החמס ראש המודיעין המצרי גנרל מוראד מועפי Major General Murad Mowafi. בכך החל תהליך מעבר הנהגת החמס מדמשק לקהיר.
מקרות מצריים אמרו, כי חלאד משעל יפקח מקהיר על ביצוע עסקת שליט, אולם המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי חלאד משעל יפקח על העברת הנהגת החמס מדמשק לקהיר.
ביום ד' הכחיש ראש השב''כ יורם כהן, כי ישנם תהליכים מדיניים נוספים מאחורי עסקת שליט עליהם לא דווח לציבור הישראלי. ההתפתחויות האחרונות בקהיר מראות אחרת.
זו פעם ראשונה שראש שב''כ מטיל את כובד משקלו האישי בצורה כזו גלויה לטובת מהלך מדיני-פוליטי שמוסתר מעיני הציבור הישראלי, דבר המעמיד בסימן שאלה את קביעתו הנחרצת, כי השב''כ יוכל 'להכיל' את האיום הביטחוני שייווצר עם שחרורם של 1,027 מחבלים.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי במקביל העביר שר הביטחון אהוד ברק לידי המצרים התנצלות עליה חתם, על הריגתם של ששה שוטרים מצרים ב-18.8, בעת התקפת הטרור על כביש אילת.
שר הביטחון כתב 'כי ישראל מתנצלת ומביעה צער עמוק' apologies and deep regrets, על הריגתם של ששת השוטרים המצריים, וכי 'הוא שולח תנחומים למשפחות הקורבנות שנהרגו על ידי אש ישראלית'. Barak also sent out condolences to the families of the victims who were killed by Israeli fire .
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מדווחים, כי בתחקירי צה''ל שנערכו לאחר התקפת הטרור, וגם בתחקירים נוספים שנערכו בלחצן של ארצות הברית ומצרים, לא נקבע אף פעם בצורה חדה כי ששת השוטרים המצריים נהרגו כתוצאה מאש ישראלית. כמו כן טושטשו בכוונה העדויות של אזרחים וחיילים ישראליים שהיו מעורבים בתקרית אשר העידו כי שוטרים וחיילים מצריים השתתפו ביחד עם המחבלים בירי על האוטובוסים והמכוניות הפרטיות הישראליות, ממנו נהרגו שמונה ישראליים.
בכך נכנעה ממשלת נתניהו-ברק לתכתיב המצרי אשר דרש כי ישראל תיקח על עצמה אחריות על הרג השוטרים המצריים. החקירה גם העלתה כי לא יתכן כי השוטרים המצריים לא ידעו, או לא הבחינו בהכנות שהמחבלים ערכו בשטח לקראת ביצוע הפיגוע.
לא ראש הממשלה נתניהו, ולא שר הביטחון ברק, שאלו את הרמטכ''ל רב אלוף בני גנץ, באם צה''ל מסכים לכך כי ישראל תקבל עליה את האחריות שחיילי צה''ל הם שהרגו את השוטרים המצריים. ההתנגדות בצמרת צה''ל לעמדה כזו היא רחבה ביותר.
כל המהלכים האלה, שאינם מגיעים לידיעתו של הציבור הישראלי, בעיקר בגלל הדרך המלודרמטית המכוונת בה מוצגת עסקת שליט בתקשורת הישראלית, מסתירים מהלך מדיני מסוכן ביותר לישראל, שעיקרו הפיכת עסקת שליט, בידי ארצות הברית ומצרים, למכשיר להכשרת שיתופם בשלטון בקהיר של האחים המוסלמיים המצריים, והפיכתם של האחים המוסלמיים לגורם המרכזי אשר ינסה מעתה לכוון, באמצעות קשריהם הישירים עם וושינגטון, ועם הכת הצבאית המצרית, את המתרחש ברמאללה ובעזה.
עד עכשיו המדיניות הישראלית הייתה, כי אי אפשר להתקדם בתהליך השלום בין ישראל לרשות הפלסטינית בגלל קשריה עם החמס. עתה תיאלץ ישראל להתמודד לא עם החמס, אלא עם האחים המוסלמיים המצריים לפניהם היא פתחה בעסקת שליט את הדלת לגדה המערבית.
זו היא גם הסיבה מדוע בישראל איש, כולל צבא הפרשנים, איננו מסביר מדוע החמס התגמש לפתע, לאחר חמש שנים, והסכים לכך כי בכירי המחבלים הרוצחים שלו, ושל הפת''ח, יישארו בבתי הכלא הישראליים ולא יכללו בעסקת שליט.
התשובה לכך היא, כי החלטה זו לא התקבלה על ידי הנהגת החמס, אלא היא נכפתה עליה על ידי הנהגת האחים המוסלמיים המצריים. משלחת אמריקנית חשאית הנמצאת בקהיר לצורך המגעים בין וושינגטון ובין האחים המוסלמיים, וראש המודיעין המצרי הגנרל מוראד מופעי, ניהלו עם הנהגת האחים המוסלמיים את המו''מ האמיתי על שחרורו של גלעד שליט.
לכל התיאורים הישראליים כאילו העסקה נחתכה וסוכמה בין נציג ראש הממשלה לנושא שליט דויד מיידן, וראש הזרוע הצבאית של החמס מוחמד ג'בערי, אין בסיס.
השניים סכמו את הפרטים הטכניים של העסקה, בעוד שהעקרונות הושגו קודם לכן בדרגים האמריקנים-המצרים-והאחים המוסלמיים. האמריקנים והמצרים לחצו על ישראל לקבל הסכמות אלה, ואילו האחים המוסלמיים הורו לחמס לקבל אותן.
זו הסיבה מדוע ביום ד' התחדשו בקהיר גם שיחות הפיוס בין הפת''ח שהיה מיוצג על ידי עזאם אל אחמד Azzam al-Ahmad, ובין ראשי החמס חלאד משעל ומוסה אבו מרזוק.