אבן מאזן מבעיר את השטחים בגלל אובמה, מורסי, נתניהו, והחמס

איש לא בהנהגת הרשות הפלסטינית, כולל היו''ר אבו מאזן, ובוודאי שלא אף פלסטיני אחד ברחובות הערים  ושדות הכפרים הפלסטינים, לא יאמין לאף מילה שישראל תאמר לגבי מה באמת הביאה למותו של העציר הפלסטיני ערפאת ג'רדאת, והאם הוא מת באמת מדום לב כמו שישראל טוענת, או מעינויים ששברו את שתי צלעותיו.
מה שקובע הוא שהרשות הפלסטינית החליטה והודיעה זאת ברבים, כי האיש מת כתוצאה מעינויים ישראליים. מחר ומחרתיים תמצא סיבה נוספת להאשים את ישראל ברצח, גזענות, אכזריות, וכל סיבה אחרת שתעלה את גובה הלהבות בשטח.
התפתחויות אלה מעלות שלוש שאלות עיקריות:
1. מדוע אבו מאזן ומנגנוני הרשות המשרתים אותו ואת מטרותיו מוכנים להרחיק לכת עד כדי פיצוץ המצב?  האם הם מוכנים להבעיר את הרחוב הפלסטיני עד לנקודה שאבו מאזן יאבד בעצמו את השליטה על המתרחש, והרחוב הפלסטיני בגדה המערבית ייצא משליטתו?
התשובה לכך איננה ברורה.
המקורות של תיקדבקה מדווחים, כי אבו מאזן בטוח שהוא בסופו של דבר שולט ברחוב הפלסטיני בשטחים שבאחריותו, וברצונו הוא יכול לכבות בבת אחת או בהדרגה את האש שהוא מבעיר.
לפי גרסא זו יש לו עדיין שליטה מלאה בשבעת גדודי הקומנדו המיוחדים  העומדים לרשותו, ובאם הוא ייתן להם את הפקודה הנכונה, הם ייצאו לרחובות ידכאו את ההפגנות והשקט יחזור לרחובי.
חוגים צבאיים מערביים וישראליים המכירים את המתרחש בקרב הכוחות הפלסטינים, ובייחוד בקרב מפקדיהם, מפקפקים בהנחה זו. לדעתם אבו מאזו טועה שיש לו שליטה מלאה בכוחות אלה, אחת הסיבות למצב חדש זה היא העובדה שחלק מהכוחות האלה, אמנם חלק לא גדול, מהם, אבל חלק משמעותי, מקיים קשרים גם עם החמס.
המקורות הצבאיים שלנו מצייניים, ,כי הדברים מתחילים להזכיר את החודשים הראשונים של האינתיפאדה השנייה ב-2000, כאשר לא היה ברור עבור מי למעשה פועלים הכוחות הפלסטינים ומגנוני המודיעין שלהם, שכביכול  היו צריכים לשתף פעולה עם הקצינים המערביים, בייחוד האמריקנים, הבריטים והקנדים שפיקדו עליהם, ועם קציני הקישור של צה''ל..
לקח  זמן, ומספר לא מבוטל של קורבנות ופצועים ישראליים עד שהתברר, כי כוחות הביטחון הפלסטינים, כולל המיליציה דאז של ג'יבריל ראג'וב, מחלקים את שעות היום, לשעות בהן הם משתפים פעולה עם גורם A, בעוד שלאחר מספר שעות הם מתפקדים עם גורם B ו- C , וכן הלאה. לפעמים חלוקה זו נקבעה על ידי הסכומים שיחידות אלה היו מקבלים ממעסיקיהם השונים.
המקורות הצבאיים של תיקדבקה מעריכים, כי אם המצב הנוכחי  בשטחים יימשך,  יתחרש לבסוף אירוע, אשר בגלל תוצאותיו ייאבד אבו מאזן  את השליטה על כוחותיו ועל הרחוב הפלסטיני, ואז מהלך העניינים ייקבע על ידי קצינים אלמוניים שייהפכו להיות מפקדי מליציות מזוינות שלאיש לא תהייה שליטה על התנהגותם ותוצאותיה.
2. למי שחושב כי לאבו מאזן יש בארגון מהומות אלה מטרה מוגדרת מראש, והיא להחזיר את עצמו למרכז הזירה הפוליטית, טועה. אבו מאזן איבד מזמן את הרלבנטיות שלו ברחוב הפלסטיני, שלא לדבר על הרחוב הערבי.
נניח שאפילו אבו מאזן יצליח באמצעות המהלכים האלה לכופף את ידו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ולהכריח אותו להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ובירושלים, לחדש את הזרמת הכספים לרשות הפלסטינית, ולשחרר מספר מסוים גדול או קטן של אסירים פלסטינים, עדיין הוא לא יצליח לעצר את המהלך הפלסטיני העיקרי המתרחש, בלעדיו..
מהלך זה החל בעזה עוד לפני ארבעה חודשים בחודש נובמבר 2012, מיד לאחר מבצע 'עמוד ענן' של צה''ל  בעזה. אז השתתפו במהלך ארצות הברית, טורקיה, קטאר, ומצרים. היום משתתפות במהלך רק ארצות הברית, ישראל ומצרים.
עיקרו של המהלך הוא לחזק את החמס, להסיר את המצור מעל רצועת עזה, ולהביא לאיחוד כוחות ומאמצים בין האחים המוסלמיים במצרים והחמס בעזה. זו הסיבה העיקרית מדוע נשיא מצרים מוחמד מורסי מפעיל עתה את כל השפעתו וכוחו על החמס להשאיר את חלאד משעל  כראש החמס ולא להחליפו.
גם אם אבו מאזן יצליח להבעיר את הגדה המערבית, וחלקים של ערביי ישראל, אין לו שום סיכוי להפסיק מהלך זה.
3.. המחשבה של אבו מאזן, כי הוא יבעיר את הגדה המערבית לקראת בואו של נשיא ארצות הברית באריק אובמה לירושלים ולאובמה, וכי בכך יזכה לעמדת כוח מחודשת במו''מ הישראלי-פלסטיני, גם היא מוטעה. במצב בו הגדה המערבית תבער, ובישראל לא נראית עדיין ממשלה חדשה באופק, הנשיא אובמה פשוט לא יבוא, וייחדה את ביקורו בירושלים, רמאללה ורבת עמון.