למרות הפגנת שרירים של קייב, היא נכנעה לדרישות הרוסיות ומסכימה לחלק את אוקראינה למדינות אוטונומיות

ממשלת קייב, לה אין כסף וצבא, ותוך ניסיון להציל חלקית את שלטונה נכנעה, בשבת 12.4, בצורה כמעט מלאה לדרישות המפגינים הפרו-רוסיים במזרח אוקראינה. ראש הממשלה הזמנית בקייב  ארסניי ייטסניוק Arseniy Yatsenyuk, הציע בעת ביקור בעיר דונייסק Donetsk, אשר בנייני ממשל מרכזיים בה נמצאים בשליטת מפגינים פרו-רוסיים הדורשים עריכת משאל עם להסתפחות לרוסיה, כפי שאירע בחודש שעבר בחצי האי קרים, אוטונומיה מלאה, הגובלת כמעט בעצמאות, לכל אזור באוקראינה שידרוש זאת.  זו הדרך היחידה בה ממשלת קייב מנסה לעצור את מעברם של חבלים שונים במזרח אוקראינה לרוסיה.
בשבת 12.4, השתלטו חמושים פרו-רוסיים על בניינים בעיר סלביאנסק Slaviansk, הנמצאת כ-150 ק''מ מגבול אוקראינה עם רוסיה, כאשר גם הם דורשים להצטרף לרוסיה.   
ארסניי ייטסניוק הציע, כי הפרלמנט בקייב, יעביר חוק לפיו אזורים באוקראינה יוכלו להחליט בעצמם, ללא תלות בקייב, בנושאי מפתח החשובים להם. to allow regions to decide issues of key importance to them.
באזורים תוקמנה ממשלות מקומיות  executive committees, אשר תנהלנה את הכלכלה, הפיננסים והפיתוח שלהן, תוך כדי כך שהן תוכלנה לקבל כספים ממקורות או מדינות חוץ. 
ארסניי ייטסניוק אמר, כי ממשלת קייב מוכנה לנקוט את כל הצעדים החוקיים שיאפשרו התפתחות כזו באוקראינה.
במילים אחרות, אוקראינה תחולק בין מדינות פרו רוסיות, ופרו מערביות-אירופאיות, כאשר מוסקבה, וושינגטון, ובריסל, משקיעות באזורים הנחשבים בעיניהם כפרו רוסיים, או פרו מערביים, ובכך הופכות את אוקראינה, במקום ארץ של עימות צבאי, למדינת מודל של תחרות כלכלית ופיננסית רוסית-מערבית. התנאי המרכזי בתוכניתו של ראש ממשלת קייב הוא, כי כל הממשלות האזוריות האלה, תכרנה בשלטון המרכזי האוקראיני בקייב.
ייטסניוק, לא התייחס בדבריו לגורלו של חצי האי קרים, אשר סופח כבר לרוסיה. ההנחה היא שגם הוא מבין, שהמאבק על חצי האי קרים כבר הסתיים, וכי בכל הסדר עתידי בין וושינגטון, בריסל ומוסקבה על עתידה של אוקראינה, את העובדה הזו יהיה קשה מאוד לשנות.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי הצעתו של  ארסניי ייטסניוק, הועלתה  ששה ימים לפני התכנסותם בז'נווה, ביום ה' 17.4, של שרי החוץ של ארה''ב, רוסיה, האיחוד האירופאי, ואוקראינה, לנסות ולמצוא פתרון מוסכם לעימות הבינ-מעצמתי מסביב לאוקראינה.  אפשר וצריך להניח, כי המדובר בבלון ניסוי ראשון מערבי  לאותת למוסקבה עד היכן המערב מוכן ללכת בוויתוריו בעימות הזה.
אומנם המפגינים הפרו-רוסיים בדונייסק Donetsk, דחו על הסף את הצעותיו של ראש ממשלת קייב, אולם מפגינים אלה לא קובעים את עמדותיה של מוסקבה. 
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי הצעות האלה מהוות למעשה את הנסיגה המשמעותית הראשונה של ממשל אובמה והאיחוד האירופאי, מעמדות העימות שלהן מול צעדי מוסקבה בחצי האי קרים, ומול הריכוז הגדול של כוחות רוסיים, כ-40,000 לאורך גבולות רוסיה ואוקראינה.
כפי שהמקורות של תיקדבקה ציינו מאז התחלת העימות באוקראינה, לא היה מלכתחילה שום סיכוי לממשל הזמני בקייב, להשתלט על מדינת ענק זו המונה כ-46 מיליון תושבים, ובודאי שלא הייה לו כל סיכויי להתמודד עם כוחה הכלכלי והצבאי של רוסיה.
למרות הרטוריקה הגבוה של ממשל אובמה, כאשר רק ביום ו' 11.4, וושינגטון הטילה סנקציות נוספות על אישים רוסיים ובחצי האי קרים, אין לא לארה''ב ולא לאירופאים, ומכאן גם לא לנאט''ו, אמצעים כספיים וצבאיים, וגם לא רצון פוליטי, לתמוך בהקמתו של ממשל אנטי רוסי בקייב, פרויקט שיעלה להם מאות מיליארדי דולרים.  
בינתיים עד פתיחת השיחות ביום ה', תגדל המתיחות באוקראינה, כאשר שני הצדדים הפרו-רוסים, והפרו מערביים ינסו להגדיל את המתיחות בצעדים צבאיים מקומיים. במצב כזה תמיד קיימת אפשרות של אובדן שליטה והתדרדרות האירועים.