מדוע ארה"ב שלחה לקהיר את סגן שר ההגנה לנושאי מודיעין, עם מינויים של הייגל לשר ההגנה, ושל בראנאן לראש ה-CIA
ממשל אובמה שלח ביום א' 6.12 לביקור של יומיים בקהיר, את מייקל וויקרס Michael Vickers, סגן שר ההגנה לנושאי מודיעין U.S. Undersecretary of Defense for Intelligence, כדי לנסות ולהזיז את המלחמה בטרור שתי חזיתות בלוב, ובחצי האי סיני.
המקורות של תיקדבקה בוושינגטון מוסרים, כי הסיבה העיקרית מדוע ממשל אובמה שלח השבוע את וויקרס לקהיר, היא יותר פנימית פוליטית אמריקנית. ממשל אובמה חושש כי נושא ההתקפה של גורמי אל קעידה על הקונסוליה האמריקנית בבנגאזי, רצח שגריר ארה''ב בלוב, והקשר של שני אירועים אלה לגורמי אל קעידה במצרים ובחצי האי סיני, יכול לעמוד במרכז המערכה לאישור המועמדויות של צ'אק הייגל Chuck Hagel לתפקיד שר ההגנה, ושל ג'ון בראנאן John Brennan, יועצו של אובמה לנושאי טרור, לתפקיד ראש סוכנות הביון המרכזית האמריקנית ה-CIA. בראנאן הוא האיש אשר עיצב, בין השאר, את מדיניות המלחמה בטרור, בלוב, מצרים, וחצי האי סיני.
עד עתה נמנעה וושינגטון לפעול בלוב, שם לפני חמישה חודשים, ב-12 לספטמבר 2012, נרצח שגריר ארה''ב בלוב קריס סטיבנס Chris Stevens, בידי אנשי מליצית נאסר-אל שערייה Ansar al Sharia, פעלו כאשר בין שורותיהם נמצאים אנשי אל קעידה מצריים שבאו מקהיר. עד היום פועלת מליציה לובית-מצרית זו ללא הפרעה, כשהיא שולטת בחלקים גדולים של בנגאזי, ומזרח לוב, כאשר עיקר הכנסותיה הממנים את פעולה באים מהברחות נשק מלוב לחצי האי סיני, דרך מצרים.
חזית טרור שנייה בה פעולתו של ממשל אובמה משותקת, היא חצי האי סיני. ב-21 לנובמבר 2012, בשיחת טלפון שהייתה בין הנשיא אובמה, לראש הממשלה בנימין נתניהו, הבטיח אובמה לשלוח מיד חיילים אמריקנים לחצי האי סיני שידריכו וילחמו לצד הצבא המצרי נגד לוחמי אל קעידה והסלפיים הבדואיים שהשתלטו על מרכז וצפון סיני, ודחקו משם את רגלי השלטון המצרי משם.
המקורות הצבאיים ולוחמת הטרור של תיקדבקה, כי עד היום לא קיים הנשיא אובמה את הבטחתו זו, ומלבד קבוצה קטנה של קצינים וחיילים אמריקנים שהגיעו לחצי האי, ארה''ב לא פעלה נגד מרכז הטרור בסיני.
אחת הסיבות העיקריות לחוסר הפעולה האמריקנית היו המאבקים הפנימיים הקשים בפניהם עמד נשיא מצרים מוחמד מורסי, אשר הוא אחד משני האנשים הבודדים בצמרת המצרית אשר נתן את הסכמתו לפעולה צבאית-מודיעינית חשאית אמריקנית כזו בסיני.
האישיות המצרית השנייה אשר נתנה הסכמה כזו, הוא שר ההגנה המצרי הגנרל עבדל פתח אל סיסי Gen. Abdel-Fattah Al-Sissi.
אולם בחודשיים האחרונים פרצו חילוקי דעות בין נשיא מצרים מוחמד מורסי לבין צמרת הצבא המצרי בקשר למתרחש בחצי האי סיני.
רק מעטים בארה''ב ובמזרח התיכון, כולל בישראל, שמו לב לכך, כי באמצע דצמבר הוציא שר ההגנה המצרי צו האוסר על מצרים 'מהדור השני', כלומר אלה שהוריהם אינם מצרים מקוריים, כמו פלסטינים בעלי אזרחות מצרית, לקנות רכוש בסיני. ציטוט המקור: restricting the right to buy property in Sinai to second-generation Egyptian citizens.
המקורות של תיקדבקה מציינים, כי צו זה נועד לחסום שותפויות של בעלי הון מהמפרץ הפרסי, בייחוד מקטאר, ובעלי הון פלסטינים, רובם תומכי חמס, לרכוש קרקעות בסיני בצורה שתבטיח להם שליטה על חלקים גדולים בחופי הים התיכון, ובחופי מפרץ עקבה, במערב ובמזרח סיני. אחת הסיבות העיקריות לצו זה היה חשש של ראשי הצבא המצרי, כי החמס מנסה בדרך זו להשתלט על חצי האי סיני, ולדחוק משם את רגלי השלטון המצרי, והוא לא יהסס להשתמש במהלך זה בקשריו עם גורמי הטרור החמושים הפועלים בלוב ובסיני, אתם הוא עומד בקשר.
שיתוק הפעולות האמריקניות והמצב הזה בסיני הביאו לשלוש התפתחויות עיקריות:
1. לא רק שנמשכו הברחות הנשק מלוב לסיני דרך מצרים, אלא הן גם התגברו בשבועות האחרונים. מאחר וחלק מהברחות נשק אלה מבוצעות על ידי המליציה הלובית אנסר אל שרעייה, ההכנסות מסחר נשק זה חיזקו את מעמדה בלוב.
2. סיני הפכה בחודשים האחרונים לאחד המרכזים המבצעיים-הלוגיסטיים החשובים של אל קעידה באפריקה ובמזרח התיכון, כאשר בו מתרכזים גורמי טרור מלוב, מצרים, סודן, סומאליה, סעודיה ותימן.
3. למרות הבטחותיו של הנשיא אובמה לראש הממשלה נתניהו להלחם בטרור בסיני, הלכה והתחזקה שליטתם של גורמי הטרור של אל קעידה בצפון סיני באזורים הגובלים עם ישראל.
כל הניסיונות של המצרים להלחם בטרור בערים הצפוניות של סיני, כמו אל-עריש ורפיח, נכשלו עד כה.
ביום א' 6.1, ניגשו אנשי טרור סלפיים אל מכונית שחנתה ברחוב המרכזי של אל עריש וירו בראשו של נהגה והרגו אותו. המקורות של תיקדבקה מוסרים, כי הנהג שנהרג היה אחד מראשי מערך המודיעין המצרי נגד טרור בצפון סיני, שהיה במשימת עיקוב אחר אנשי הטרור כשהוא לבוש באזרחית. עצם העובדה כי אנשי הטרור ידוע לזהות את נהג המכונית וחיסלו אותו, מראה על עומק חדירתם לתוך שירותי המודיעין והביטחון המצריים ושליטתם בשטח.